|
|
עמוד:273
בן האנוש עדיין רואה ותופס את התוצאה , תוצאת התופעה , התרחשות , פעולה , כמעשה אלים , גורל , קארמה . עם זאת , האנוש מעורב ופועל במרחב האימננטי בשירה וטקסים טרנסצנדנטליים , פועל וחי באופן אינטואיטיבי אופטימלי בהתאם למצבו במרחב . היחיד חי מתוך התחלקותו ואיסופו , היפרדותו ובדידותו הסובייקטיבית האינסופית , מחפש את השיח , את המגע , משתוקק למבע וחום ; מתוך " ההיות כשהוא לעצמו לבין הצורך לא להיות כשהוא לעצמו" כפי שאומר היגל . 206 לתפיסתי , מתוך ההתרחשות האונטולוגיה עלתה וצפה המטפיזיקה התיאולוגית ; מתוך ההיפרדותיות הזאת , מתוך הפיגמנטציה האנרגטית הקיימת באונטולוגיה , ב"יש" האונטולוגי , בי , ב"אני" היחידני הרציף . רצף ה"אני" הוא משך חיים הרואה וחווה עליות וירידות , חורים פיתוליים וחוסר מובנות , מלווים בהתכוננויות לא תכליתיות של חיים , על הקרקע , על האדמה הזאת . בן האנוש חיפש ומצא את ה"למה , " מצא את עקרון הסיבתיות והשלמות , מצא תשובה , הסבר , פשר הולם , במצבו במרחב ובזמן . מתוך היותו רוחש במרחב , חלק פועל בו , עם חרדות ותקוות , כיסופים ותשוקות , אהבות , שנאות ושמחות , הוא רואה את שבריריותו , את חוסר הצדק , הגמול , הגורל והמזל הניצוקים לחייו עם הטבע הסובב , הפועם . ושם , מאותה נקודת אור של כוכב הגאולה , מאותה כמיהה מחוללת חיים , מאותו מנעד משולב של כמיהה וספק , המרווח הקטן ביותר של אי הוודאיות המוחלטת של היחיד בדבר היותו חלק פועל , חי במרחב האינסוף , מגיחה ומופיעה בהכרה האינסטינקטיבית , אינטואיטיבית ספונטנית , כאופן טרנסצנדנטי , האמונה - החזקה בתקווה אוטופית , המשלימה את תפיסה המציאות של היחיד לתפיסה הולמת סובייקטיבית קונקרטית דרך ראיית המציאות באופן דואלי , בדומה לפיתול האלוהי של לוינס . 205 גיאורג ו . פ .. היגל , מבוא לתולדות הפילוסופיה ( תרגום : מ . בךאשר , ( ירושלים , , 1963 עמי . 53
|
|