|
|
עמוד:237
את מצב השלמות הקונקרטית בהתייחסות לשלמות קונספטואלית אובייקטיבית , או כיחס התופעה לעצמה אל מול תופעות דומות לה על פי סולם ערכי סובייקטיבי של אותו יחיד בקהילתו . השלמות של נעימת העוגב , השלמות של צלצולי הפעמונים , השלמות של התבשיל האלוהי וכר - המושג "שלמות" מיוחס לדברים שבשגרה . בפועל , פעמים רבות מדי אנו רואים כיצד התוצאה "שלמה יותר" ממקור סיבתה . האם אפשר לומר שהבן הוא "פחות מושלם" מהאב ? והרי ראינו גם מקרים רבים שבהם מבחן השלמות בין אב לבן אכן טעון ביקורת בונה במובן הזה שהעניין הוא בעצם הייחודיות שלנו - הבן כבךאנוש הוא ייחודי , אך לא בהכרח שלם פחות מאביו . בעוד שלתפיסתי אין עניין של שלמות במציאות הרוחשת ; המציאות אפשרית ואיננה הכרחית . המרחב מאפשר שינוי , וחירות וסופיות הינם עקרונות יסוד בההרחשותה של המציאות במרחב , כאמור לעיל . השינוי הינו ההתרחשות עצמה , ו"שלם" או "מושלם" הינו רק שם תואר סובייקטיבי למצב אקזיסטנציאלי של התרחשות התופעה . אנו רואים כיצד תהליכים ושינויים דינמיים בחיי היומיום המכילים התחוללויות טרנספורמיות , שהשלמות והגדרתה אינן כרוכות בהווייתן . כזה הוא יחיד האדם , בן האנוש החי , בהיותו כוליות פתוחה , דינמית , הרוחשת במציאות אונטולוגיה רוקחת כיסופים ותקווה . דקארט אומר : "כל אידאה היא תוצר של הרוח . " הוא משייך את זה לרוח מכיוון שלתפיסתו הרוח שלמה יותר , בסדר הסיבות היא " גבוהה" יותר מהאידיאה עצמה . בעוד שלתפיסתי , המשמעות , היא שמכוננת את אפשרויות הפעולה , והמרחב רוחש באינסוף משמעויות פועלות . משמעות אחת במרחב הרוחש משנה יחסים בין פנים לאחר , זהה לשונה , זהה לאחר . הפלטפורמה הגנרית על מחולליה מאפשרת 182 שם , עמי . 77
|
|