1. התחוללות פסיכיזם ליחיד וקהילה

עמוד:226

תפיסת המציאות האונטולוגיה , מעקרון הסיבתיות והשלמות לעקרון המשמעויות הפועלות . המציאות האונטולוגיה רוחשת ומתחוללת בתוך מרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות . ה"יש" והאדם היחיד במרחב הטבע הטובע הסובב , הינם אונטולוגיה חיה , בהיותם מתייחסים , מתחדשים , נעים , מתחככים ומתקשרים . תפיסת הכוליות הפתוחה ככוליות אונטולוגיה איננה מפחיתה בסגולותיה הטרנסצנדנטליות , כפי שאיננה מפחיתה בטרנסצנדנטיות של הטבע בכללותו ההרמונית . כוליותו הפתוחה והדינמית של האדם היחיד היא בעלת יכולות נפלאות ומופלאות . למשל , לצחוק . לראות בן אדם צוחק , תינוק צוחק , לראות את הצחוק המתרחש בטבע . כל הטבע הוא אונטולוגי , חי . החיים הם אונטולוגיה חיה . האונטולוגיה לא מעקרת את החיות , להפך , החיים הם אונטולוגיים . האונטולוגיה אינה מעקרת את האמנות , היא היא המאפשרת בהכרח את האמנות ; היא לא מעקרת את הארוס , אלא להפך , אין הארוס קיים ללא החיכוך , ללא השבר , המלווה בחוויה אונטולוגית טרנסצנדנטית , במרחב האימננטי המאפשר זאת . הטבע , המרחב , אינו אדיש למה שקורה ורוחש לכל ובכל אחד מאתנו . הטבע הוא חלק רוחש בתוך אידיאת האינסוף . הוא התרחשות של ייחוד ואיחוד בריבוי , דומם , צומח וחי , ולא בהכרח בסדר הזה , כפי שמוגדר היום במדעי החיים . יופיו של הטבע האונטולוגי הוא יופי נצחי , ממבע הכמיהה של יחיד האדם לאינסופיות תוך ידיעת הסופיות . " ההוויה האובייקטיבית הנצחית 172 " היא הזהה שבינינו , וזהו יופייה הנצחי של הפלטפורמה הגנרית למערכות חיות . לכן , על פי תפיסתי את המציאות כמרחב אימננטי של משמעויות פועלות , "הפילוסופיה שההוויה מצווה 173 " היא שיבוח והלל לריבוי , לייחוד ואיחוד בריבוי , לפלורליזם , לא במובן של כמות , אלא במובן של איכות , תוך כדי ההתרחשות במרחב ; לא במובן של עוד עשרה מיליארדים של בני אדם 172 עמנואל לוינס , כוליות ואינסוף ( תרגום : ר . איילון , עריכה מדעית ; ז . הנסל , ( ירושלים , , 2010 עמי . 181 173 להבדיל מלוינס : "הפילוסופיה שההוויה מצווה היא דיכוי הפלורליזם , " שם , שם .

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר