|
|
עמוד:216
( 46 ) ה"אני" הסובייקטיבי : חיכוך בין זהה ואחר לוינס איננו מרחיב ומבאר את התחוללות הפסיכיזם , המהות הייחודית ההווה של היחיד החי , ה"אני" היחידני הרציף , הבלתי מתחלק . הוא מקבל את ההיפוסטאסיס בקיים ובספרו "כוליות ואינסוף" מכנה אותו " פסיכיזם . " בפועל הוא מקבל ומאמץ את תפיסתו הפנומנולוגית של מורו הוסרל בדבר התחוללותו של ה"אני" כצמצום התכוננותי טרנסצנדנטי : "אני , 'האני האנושי' המצומצם ( האני הפסיכופיסי ) הנני מכונן , איפוא , כאבר של 'העולם' לצד הריבוי של ה'מחוצה לי ; ' ואולם אני עצמי מכונן כל זה בנפשי ונושא אותו בחובי באורח אינטנציונאלי . " והוסרל ממשיך ואומר : "אילו ניתן היה להראות כי כל מה שכונן באורח עצמותי , כלומר גם העולם המצומצם , שייך למהותו הקונקרטית של הסובייקט המכונן כקביעה פנימית בלתי נפרדת , כי אז היה מתגלה העולם העצמותי של האני - בפיענוחו העצמי - כ'בפנים . "' ואילו "תורת המחוללים , " הנשענת על עקרון המשמעויות הפועלות , מבארת את משך רצף התרחשותו והתחוללותו של ה"פסיכיזם , " ה"בפנים , " ה"פנים , " את ה"אני" היחידני הרציף מרגע מצת חיותו למותו . לוינס הנשען על עקרון הסיבתיות הקלסי , ממשיך בהתבוננותו הטרנסצנדנטלית מאותה נקודה של תפיסת ה"אני" כאגו פסיכופיסי ( מתאדה , ( ומרחיב את אספקלריית ה"אני" דרך המשיקים , המפגשים , בין אותה כוליות פסיכיסטית הוסרליאנית , יחידה הווה של היחיד , לבין האחר , לבין המרחב הרוחש . ואילו תפיסת מציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות , מאפשרת את התחוללותו של "חי אונטולוגי" סובייקטיבי קונקרטי בעל מהות זהות ייחודית רציפה , 163 אדמונד הוסרל , הגיונות קרטזיאניים ( תרגום . א . צ . בראון , ( ירושלים , , 2004 עמי . 107 164 שם , שם .
|
|