|
|
עמוד:204
הביאור הנוכחי מציג תפיסת מציאות אחרת , חדשה , תוך ביקורת הפנומנולוגיה של ההכרה הקיימת . הדיאלקטיקה הזאת , בין עקרון הסיבתיות והשלמות לעקרון המשמעויות הפועלות , מאפשרת לראות ולתפוס את המציאות בצלילות רבה יותר אל עבר אופק חדש ההולך ונפתח . הפיסה אחרת , חדשה , להתחוללות המציאות כמרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות ; מציאות המאפשרת בפועל את התרחשותן של הפעילויות המשתרגות , השוזרות את ההוויה ההווה . השינוי בתפיסה החדשה אינו מבטל את עולם התופעות הרוחש , כפי שאנו מכירים ותופסים אותו , אלא מאפשר להתנהל עם עצמך במרחב ביתר שלווה , עשייה ויצירה , בסביבה אוהבת יותר . ואת תבלין האלוה / מחברת ממזגת משב ומרחב / כמטר אבלןנים אלי שדוה בר / T : כל T אבן ' v v כל יש כל רוח כמיהה / T ? : לטבוע ~ : בך ~ ' T אהבה : T ( מתוך "משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה ( 66 , " ( 43 ) הזהה והאחר לוינס , בספרו "כוליות ואינסוף , " חש ונוגע במרחב האימננטי האינסופי . בהתבוננותו הוא רואה שהשיח מצוי בתוך מרחב , מעבר לפנים והאחר : "הצד השלישי , האנושות כולה , בעיניים המביטות בי . כל יחסים חברתיים מובילים כנגזרת להצגה של האחר בפני הזהה בלי כל תיווך של דימוי או סימן , אלא בעזרת מבע הפנים בלבד . " באמור , המרחב כולו הוא מרחב של יחסים , של משמעויות , ולפיכך החיכוך , המבע בין הזהה לאחר , בין הפנים לזולת , היחסים במרחב , 159 עמנואל לוינס , כוליות ואינסוף ( תרגום ; ר . איילון , עריכה מרעית : ז . הנסל , ( ירושלים , 2010 , עמי . 176-175
|
|