|
|
עמוד:194
על טבעו שלו , כלומר על חייו , ועל כן גם לעשות כל דבר , שעל פי שיפוטו ושכלו יראהו כאמצעי מועיל ביותר לכך . " אכן , על פי תפיסת עקרון המשמעויות הפועלות , כמבואר ב"תורת המחוללים , " היחיד נמצא תמיד בפעילויות המנסות לאזן את אנרגיית חיותו , בין בהכרה מודעת או לא מודעת . אך הובס ממשיך ומגדיר : "חירות מהי - בשם חירות יצויין , על פי הוראתה הנכונה של המילה , העדר מעצורים חיצונים . מעצורים אלו עלולים לעתים קרובות להשבית חלק מכוחו של אדם לעשות דבר שהיה רוצה לעשותו , אבל אין בהם כדי למנוע אותו מלהשתמש בכוח שנותר בידו , כפי שיכתיבו לו שיפוטו ושכלו . " כאן אני חולק על הובס , מאחר שעל פי עקרון המשמעויות הפועלות ותפיסתי את המציאות כמרחב אימננטי למשמעויות פועלות , החירות היא המציאות האפשרית ולא ההכרחית ; אפשרית למרחב בחירה בין פעולות אפשריות . אין חירות ללא מרחב בחירה בין פעולות אפשריות . החירות היא עקרון מכונן של המציאות האונטולוגיה בכללותה , מעצם היות המציאות אפשרית ולא הכרחית . וכך הדבר , כפי שכל עלה על ענף העץ מתייצב ומתעצב בהתאם למצבו ומרחבו המשתנה , באופן סובייקטיבי אופטימלי אל מול צורכי האור , המחייה והחיות הנדרשים לחיותו על הענף השלוח , כאן , מעל תעלת המים . אנרי ברגסון , בביקורתו את עקרון הסיבתיות , ראה בהתבוננותו הרקה והצלולה את המציאות כאפשרית : "ושום מאמץ של ההיגיון לא יעלה בידו להוכיח שמה שהיה יהיה או יוסיף להיות . " והוא מוסיף ואומר : " נוכל לפסוק א פריורי שלא יהא עוד בין הסיבה ובין התולדה יחס של קביעה הכרחית ... מקיימת את חופש האדם ... את אי ההכרחיות אף 145 תומס הובס , לויתן ( תרגום : י . אור , ( ירושלים , , 2008 עמי . 120 146 שם , שם . 147 אנרי ברגסון , מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של התודעה ( תרגום : י . אור , ( ירושלים , , 1977 עמ' . 113
|
|