|
|
עמוד:182
היחיד חי עם כוליותו הפתוחה , הפרוצה , כאשר המציאות זורמת בה בעל כורחה . השינויים והמאורעות האישיים והחברתיים כלכליים גורמים ל"אני" היחידני , הקונקרטי , למשיכה פנימה , להתכווצות וצמצום הוסרליאני , אטימת קווי הגבול של כוליותו פנימה ; סוג של התגוננות המעלה באנרגיית החיות לזמן קצר , תוך השלך אל האחר , בידול ולו הדק ביותר בין פנים לאחר . הבידול שמעבר . הזר . המעבר לזר . גם אותם אחרים אשר לא נמצאים במסגרת מסודרת של דת , עדיין חיים במסגרת המאפשרת לעצמם עוגן , חיבור , ולו באופן זמני מנסים להעניק ערך לחייהם , משמעות לקיומם , כפשוטו . אך גם הם שבויים בתפיסת מציאות המושתתת על עקרון הסיבתיות , ובמקרה הטוב "שלמותם" היא בקבלה והכרה של חירות הבחירה של דרך חייהם , בעוד אחרים יחפשו את אושרם בעושר , כוח , שליטה , כבוד ותהילה . שוב הפעמונים מצלצלים . משט סירות התיירים על המים מסיע ציפיות , וזה יכול להתרחש מעבר לתעלה . זה אפשרי . גם השחף יודע את זה . הוא מרחף לו מעל , גם הוא יודע שבריחוף , בשוטטות , בראייה הצלולה במרחב הפועל , יפגוש את תכלית המעוף הזה , המעוף האחד והיחיד הזה , הקונקרטי . השחף הזה הוא רב תכליות , גם אני , גם אנחנו רבי תכליות . ממרחב הראות שלי את אופק החיים , אין לבן האנוש תכלית אחת . אנחנו רבי תכליות . חלק מאתנו מתעסק בדברים קצת יותר ממוקדים , אך כולנו רבי תכליות המשפיעות בכל המצבים , המושאים והכיוונים השונים והשלובים , ולו רק בהיותם קשורים בנו , כמו משמעויות פועלות שונות ומגוונות שלנו הפועלות על אחרים , קרובים , משפחה , חברים , מפגשים אקראיים . כולנו , forrest gump type כולנו חולפים בצמתים של אחרים לאורך משך החיים . כל "יש" הוא תופעה של ייחוד ואיחוד בריבוי הרוחשת במרחב . חשוב להבין את אופן פעילותנו הן כחי בתוך המרחב המהווה חלק ממנו , הן באופן התחוללותה של הכרתנו הסובייקטיביית יחידנית ,
|
|