|
|
עמוד:140
עם התופעות והסביבה מתוך תחושה של קיום פשר ; אמנם בעבדות , סבל ואשליה , אך עם תקווה ואמונה . " כל זאת מתרחש בפועל בהיות בני האדם רוחשים בתוך מרחב פועל של משמעויות פועלות . יותר מכך , על מנת להסביר תופעות אונטולוגיות באמצעות התחוללויות התרחשויות תיאולוגיות , התפתחה והתעצמה תפיסת איכויות ערכיות היררכיות מ"טוב" ועד "רע , " מ"למעלה" עד "למטה" בהתאמה . כך , למשל , ההסבר לפעולות שונות שאנו עושים על ידי יצירת קשרים בין צער וכאב ובין עונש אל בין אושר ועושר ובין גמול , וכך גם ההסבר שסוגי פעילויותינו משפיעים על היות נשמותינו מתגלגלות לגיהינום או לגן עדן . נבנו סולמות ודרגות קטגוריות לערכי "טוב" ו"רע" שאכן גרמו לבני האדם ל"עלות" או ל"רדת" ברמת חיותם בפועל , אך עדיין הותירו אותם חיים ומחזיקים בתפיסת מציאות סיבתית , תכליתית . תפיסת המציאות הדואלית הזאת , הנשענת על עקרון הסיבתיות והשלמות , מעצימה את החרדה , הפחד והתלות , ובכך מחזקת את השעבוד והעבדות . גם כאשר היחיד מגייס "כוח" ללא מעצורים להינתק מהחרדה והפחד , עדיין הוא מעמיק את העיוורון והשעבוד . לא כל שכן קהילה , המרירה עצמה עד ניתוק מסביבתה , הנשענת על הביטחון ב"כוח , " מעמיקה את העיוורון והשעבוד של יחידיה . כבר אמר קהלת : "טובה חכמה מכלי קרב" ( קהלת ט יח . ( טבעי היה לה להכרה האנושית בתהליכי התרחשותה להישען מיד על עקרון הסיבתיות הנותן פשר למציאות , לטבע האדיר , לשבריריותו של היחיד החי מסע אחד , יחיד , בזמן . כאמור לעיל , גם בימינו הפילוסופיה והפילוסופים , רובם ככולם , עדיין צמודים לעקרון הסיבתיות והשלמות . החברה שלנו בנויה כך , מסודרת ומאורגנת כך בכל משמע , ותפיסת המציאות הרוחשת עדיין רואה את המרחב כדואלי ואת הנפש נפרדת מהגוף . אך 118 מרקוס טוליוס קיקרו אומר : "ומאחר שאינכם תופסים איך יכול הטבע ליצור מבלי להסתייע בעזרתה של רוח מסוימת , מוצאים אתם מקלט באל , כמו המשוררים הטראגיים , כאשר הם מבקשים להתיר את סבך העלילה . " על טבע האלים ( תרגום : א . קציר , ( תל אביב , , 1992 עמי . 61-60
|
|