|
|
עמוד:117
ומשווקים בתבניות מסחריות סדורות ומאורגנות לציבור הרחב . אנו רואים כיצד "מארזי האושר" נקלטים בקלות רבה גם בחברות בעלות תרבויות עתיקות יומין , כמו הודו הגדולה , עם מיליארד ורבע תושביה , סין העצומה , אימפריה האוצרת היסטוריה גדולה , מדינות השועטות בעקומות צמיחה ריאליות של תשעה אחוז לשנה , המשקיעות הון רב מאוד בתשתיות , בתעשייה , בסביבה ובטבע . אנו עדים לתהליך רצחני של תיעוש בינלאומי , הפרטה וניתוק מסולידריות חברתית . מושגים ודפוסים של חברה קפיטליסטית נשפכים ללא כל מבחן , שוטפים את הארץ ונקלטים על ידי בני אדם במושגי "אושר , " כמימוש כמיהה ושאיפה ; כל זאת תוך כדי שעבוד מודרני לבנקים , חברות אשראי וביטוח , שעבוד ל"מכונה הסדורה והמאורגנת , " למערכת מדדים סטטיסטיים כלכליים האמורים לייצב את המערכות הפיננסיות והריאליות . תבנית חיים המאורגנת ב"סדר התפיסתי" של המציאות נשענת על עקרון הסיבתיות והשלמות . "יש סדר , " "יש שיטה עובדת , " " אין חדש תחת השמש" במובן הפרקטי מיידי . זוהי מכונה השואבת חיים , אשר לפעמים מביאה תהילה של רגע ב"כוכב נולד" או "like" בפייסבוק . בתוך כל זה , עם התהליכים האלה , משתנות ונשברות מערכות אתיות קודמות . ברם , בהתבוננותי על תחילת העשור השני של המאה ה 21 נראה שהאנושות מתחילה לתפוס את המציאות באופן ממשי ומציאותי יותר ומתחילה "להרים את ראשה" מעל מסך העיוורון , להתבונן , לבקר ולשאול . בימינו , קיימת לבן האנוש האפשרות לדעת להבדיל בין "טוב" ל"רע" מתוך התבוננות וחקר משווים ואוניברסליים יותר ;!) equilibrium המקומי מתמזג ומתקרב אל equilibrium ^ העולמי . ( הוא יכול להבין ולראות שה"טוב" שהוא כמה אליו , גם האחר שואף אליו , שיש מסגרת רחבה מאוד המשותפת לרבים בהגדרת ערכי "טוב" ו"רע . " נכון , ישנם דיונים בהיסטוריוסופיה על ה"טוב וה"רע" כשלעצמם , האם הטוב והרע קיימים אפריורי , בתוך וכחלק
|
|