5. אתיקה כפנומנולוגיה אונטולוגית

עמוד:107

גורם לעיוורוננו לגבי עצמנו , מאחר שאנו פועלים בהתאם לתפיסת המציאות שלנו , המושתתת על "אובייקטיביות אמפירית , " דטרמיניזם פיזיולוגי פסיכולוגי המשמר את הסדר והארגון של מסך העיוורון . אך השינוי בתפיסת המציאות הוא אפשרי , כפי שאפשרי שהחיבור הזה ייקרא ויילמד על ידי קוראים ולומדים רבים . אנרי ברגסון , בנסיונותיו לתפוס את התרחשות החיות - הרגשות , מחשבות , הכרה - אל מול המדע האמפירי , הבין שקיימת אפשרות להשקה חדשה , למפגש מסוג חדש במרחב ( חלל משך , ( שלא יעמוד בסתירה לידוע בקיים . כפי שהוא אומר ; "ויוסכם שהמערכות בעלות עקרון ההשתמרות אינן המערכות האפשריות היחידות , ואולי אף יוברר שמערכות אלו ממלאות , בתוך כלל הממשות המוחשית , אותו התפקיד שהאטום של הכימאי ממלא בגופים ובצירופיהם . " וזאת , בהתייחסותו לאפשרות שיוכח קיומו של ה"כוח החי" הליבניציאני , ( force vive ) אותו "כוח" שהוא ראשית התנועה . חיבור זה בא להציע תפיסת מציאות רדיקלית חדשה , אשר מאפשרת את התפיסה של המציאות האונטולוגית כהתרחשות של מרחב אימננטי של משמעויות פועלות ; מרחב המאפשר את התנועה , את משך התהוותם של סוגי ומיני הצומח וחי יחד עם בן האנוש כ"אני" יחידני רציף הרוחש במרחב המציאות . לכל בני האדם יש פלטפורמה מחוללת חיות זהה . באחר קיים את הזהה . באותו אחר שהוא בן אנוש קיים הזהה שיש בי כבן אנוש , בהדדיות עם הכוליות שבו , עם האחר שבו ועם הזהה שבו . ראשית השוני בינינו היא במקורותינו המונחלים והשונים באיכויותיהם , וגם במצבורי הידע והמידע הסובייקטיביים שרכשנו באופן אמפיריציסטי סובייקטיבי מרגע מצת החיות ובמהלך דרכנו בהתאם למצבנו במרחב . השילוב בין 93 אנרי ברגסון , מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של התודעה ( תרגום : י . אור , ( ירושלים , , 1977 עמ' . 86

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר