|
|
עמוד:74
במשך התרחשותו עד סופו במרחב האינסוף , ובזאת נצחיותו . מהות היחיד , מהות האנוש , היא סך פעילויותיו בהתאם למצבו במרחב . מאחר שפעולות היחיד סופיות הן , מהותו משתנה לאורך חייו , ממצת חיותו , להיותו ולד ברחם אמו , ילד , נער , בוגר ובו . ' אנחנו מכירים את השינויים האלו בחיינו שלנו . בינינו לבין חברי ילדותנו מתרחשים פערי תפיסות מציאות הדדיות , המשתנות כל העת , שינויי יכולותינו ותפיסתנו את מציאות החיים במנעד ערכי "מעמד" וקודים חברתיים . אנו רואים וחווים פערי איכויות של "טוב" ו"רע" סובייקטיביים . אמנם היתה קבלה משותפת ותמימה " ) טהורה ( " של ערכי "טוב" ו"רע" במקורם , במובן הזה שירשנו אותם , נחלנו אותם ממקורותינו , אך תוך כדי ניסיון חיינו האישיים , הסובייקטיביים , מרגע מצת החיות , בחנו וביקרנו את הסמלים , התדמיות והמושגים המונחלים והנצברים מ"טוב" ועד "רע" ( כפי שנראה בהרחבה בהמשך , ( חזור ושנה תוך תפיסתם באופן דינמי , ההולם את מצבנו במרחב . כלומר , יחסינו והתייחסויותינו אל משפחתנו , תרבות , חברים , מורים , אכילה , קהילה , ארץ , מדינה , לאום ודגל , כל זאת התאפשר לנו בהיות הפעולה בעלת סופיות ותכליות , תופעה המאפשרת לנו להתרחש ולהתלכד עם טעמינו הסובייקטיביים . תוך כדי מהלך חיינו , מרגע מצת החיות , אנחנו מסתכלים ומתבוננים בעודנו רוחשים בהתרחשות החיים בפועל ; חווים , תוך כדי הניסיון הסובייקטיבי קונקרטי , את זרם התודעה היחידני הרציף " ) האני ( " המסנכרן ומעדכן את ההכרה תודעה הרוחשת בפעילויותיה אל מול מידע הקשרי היסטורי הדמייתי חווייתי האצור במאגרי הזיכרון ההקשריים , כמפורט ב"תורת המחוללים . " אותה הייחודיות של יהודה , זהר , ישעיהו - כל ייחודיות , כל חי , כל אדם , עם הרצף המשתנה הסובייקטיבי קונקרטי שלו , עם מאגר הניסיון המונחל , הצבור והמעודכן , המהווה את סך כל פעילויותיו . ולכן הוויכוח ההיסטוריוסופי בשאלה "האם האינסופי קודם לסופי , " מנקודת המבט של מציאות שהיא מרחב אימננטי של משמעויות פועלות , נענה באמירה : מרחב אינסופי בפעולותיו הסופיות . זהו מרחב הייחוד ואיחוד בריבוי , האינסופי של הסופיים בתוך המרחב ,
|
|