|
|
עמוד:43
סובייקטיבית , כך שהמציאות היא אפשרית ולא הכרחית . ההחמרה מתרחשת במרחב באמצעות פלטפורמות גנריות שונות ( עד שלוש : חי , צומח , דומם , ( המאפשרות את ההחמרה של משמעויות לפעולות , סוג של רהנורמליזציה של משמעויות לפעולות בהתאם למצבם במרחב ובזמן . פלוטינוס אומר : "החומר אינו גשמי ... הוא דימוי שוא של נפח , נטייה של מציאות עצמותיה ; הוא נח מבלי להיות יציב ; הוא בלתי נראה כשלעצמו וחומק מכל ניסיון לראותו , ונקרה באין רואים , ואפילו תאמץ ראותך לא תוכל לראותו , הוא מעמיד תמיד פנים מנוגדות . " ואכן , בימינו המדע רואה את המציאות האונטולוגית באספקלריית התיאוריה הכללית של פיזיקת התת חלקיקים ( גלים ) הנמצאים בתנועה מתמדת . מחקרים מדעיים מזהים מקורות שונים להתרחשות השינוי בחומר ( מסה , ( בתנועה וההתהוות הרוחשת , ביחסים בין חומר ואנטי חומר , ביחסים הרוחשים את המשך של הקווארק והאנטי קווארק בהתחוללותס במרחב , ו / או בגנים והאללים הפתוחים של האפיגנטיקה , שהינם בעלי תכונות דומות לאלה שהשיג פלוטינוס בהתבוננותו הצלולה , בהתאם למצבו וזמנו במרחב . לכן , ההשתנות המתרחשת במציאות נובעת ממעבר ממשמעויות , מיחסים , לפעולות , ולא רק מסיבה לתוצאה . עקרון הסיבתיות לא בהכרח עובד פועל קדימה , או מהווה את התנאי ( ם ) היחיתים ) לפעולה . על פי ראייתי , המאפשר והמניע את הפעולה הוא המשמעות הרוחשת בפועל , והמשמעות היא יחס מושגי מסוג שהוא בין לפחות שני ישים אונטולוגיים , המכיל בכוח לפחות פעולה אחת הקשורה בו , כאמור לעיל . אלו היחסים המושגיים הרוחשים ביני לבין תנועות עיני אל עבר פני האחר המייצרים פעילות ( יותר מפעולה אחת ) ביני לבין הזולת . זהו היחס בין היתוש לפני המייצר לפעמים זמזום , הגורם לי להכות על פני בניסיון למחוץ את היתוש , או 44 פלוטינוס , אנאדות ( תרגום : נ . שפעל , ( ירושלים , , 1978 עמי . 398
|
|