|
|
עמוד:10
כתבי גנסין , ובעיקר הסיפורים הבשלים ילידי שבע שנות חייו האחרונות של הסופר , דמותו האנושית והספרותית , איגרותיו שקולו החי והמיידי מהלך בהן , פלא הופעתו בספרות העברית של ראשית המאה העשרים , נוכחותו האפלולית , ה'מצטודדת , ' שלמרות פנייתה 'הצדה' ועמידתה 'אצל ו'בטרם' היתה מרכזית לחלוטין ואדירת כוח משיכה , השובל היוקד המתמשך שנוכחות זו הותירה אחריה על פני שמיה של הספרות העברית גם לאחר שהסופר עצמו נבלע אל תוך החשכה — כל אלה משכו את לבי בחבלי קסם מיום שעמדתי על דעתי כקורא . כבר בימי הלימודים בבית הספר התיכון , כשעדיין לא יכולתי להגיע לרבדים העמוקים באמת במבני המשמעות הרב קומתיים שיצר הסופר , ואף לא הבנתי לאשורן רבות מן המילים שהוא השתמש בהן , הייתי קורא 'שפוט' של סיפוריו , 'גנסיניסט' מתמכר לאין תקנה . היו שנים שידעתי קטעים ארוכים מן הסיפורים בעל פה . אם סירבתי להתייחס אל ה'עבר' הספרותי כאילו היה עבר , זה היה בראש ובראשונה בזכות הכוח המפעיל , ההווה , המקיים של הפרוזה בסיפורים 'בינותיים , ' 'בטרם , ' 'אצל , ' שהיה עכשווי יותר מכל עכשיו תרבותי רוחני אחר . היו כמובן רבי אמנים אחרים של מסורת הפרוזה העברית , שהייתי צמוד לכתביהם , ולימים השקעתי גם בכתבים אלו מאמץ פרשני ומחקרי ניכר — מאפו , אברמוביץ מנדלי , ברדיצ'בסקי , בתר , עגנון , הזז . עם זאת היה ברור לי שהגרעין שהתגלם בארבעת או חמשת הסיפורים העיקריים של גנסין היה הגרעין הכבד והמקרין ביותר בגלקסיה של הפרוזה העברית הבדיונית המודרנית מתחילותיה ועד לסיפורי ס' יזהר,- גרעין אשר ללא ספיגה כלשהי של קרינתו כמעט לא תיתכן בפרוזה זו התחדשות תוך המשכיות . המספר העברי הישראלי העיקרי , שעל כתביו התחנכו כל בני דורי כקוראים — ס' יזהר — אישר ביצירתו תחושה זו והציג לפנינו מודוס מסוים של התחדשות המשכית , שהתבססה על הפנמה של המודל הגנסיני או של חלקים נרחבים ממנו . בשלב מאוחר יותר ניתן אישור מחודש ורב תוקף לתחושה זו ביצירתו של המספר העברי הישראלי הבולט והמשמעותי ביותר שקם מקרב בני דורי — הוא יעקב שבתאי , רעי מנוער , שהפנים בסיפוריו ובעיקר בשני הרומנים שלו חלקים אחרים של המודל הגנסיני וגילה את גמישותו ועדכניותו של המודל , את אפשרות היישום שלו — כמובן רק בתיווכו של אמן ברוך כישרון — למצבין תרבותיים הרחוקים לכאורה מרחק רב מאלה שתוארו ב'בטרם' וב'אצל . ' לא במקרה ולא רק מטעמים של קשר אישי עמוק מוקדש ספר זה לזכרו של יעקב שבתאי . מכל מקום , ברור היה לי שהקשר עם יצירת גנסין היה ועודנו עורק ספרותי תרבותי חיוני , שכריתתו תהיה פטלית . אם שמירת קשר מבוקרת עם העבר הספרותי בכללו , עם רצפיו הגדולים ועם מוקדיו העיקריים , נראתה לי הכרחית , שמירת הקשר עם גנסין על אחת כמה וכמה . משום כך פניתי משלב מוקדם מאוד , הרבה לפני שהתחלתי לפרסם מאמרים על סיפורי גנסין , לחקור ולדרוש בסיפורים אלו , לתהות
|
|