|
|
עמוד:9
בפתח הספר בספר זה כינסתי את כל מאמרי ומחקרי על יצירתו של אורי ניסן גנסין . הספר מציג כעין חתך אורך בעבודתי כמבקר וכחוקר הספרות העברית במשך יותר משלושה עשורים ומצביע על אחת המגמות העיקריות שהנחו וקידמו עבודה זו : הרצון לעורר את דעתם של בני זמני על חיותן ועל עכשוויותן הבלתי מתכלה של כמה וכמה חטיבות עיקר בספרות העברית ; השאיפה לחדש ולחשל את חוליות השלשלת התרבותית הספרותית המקשרות אותנו עם עבר רוחני קרוב אך מתרחק ואף נשכח והולך ; עבר שאנו מתנתקים ממנו בסחף בלתי מבוקר , המסכן את ההווה ואת העתיד התרבותי שלנו . מגמה ' זו שימשה לי נקודת מוצא בעשרות פרויקטים — מהם ממושכים ומקיפים למדי — בתחומים שונים של הביקורת הפרשנית , ההיסטוריה הספרותית , והטקסטולוגיה . המכנה המשותף לכל הפרויקטים היה הרצון להמחיש את קשר הדורות הספרותי של תרבותנו כקשר חי היכול להימתח ללא נתק בין נקודות האחיזה ההיסטוריות שלו בעבר ובין הווייתנו שבהווה מבלי שיגרום לשום מיעוט ופחת בהתחדשותה ובחיותה של הוויה זו , אלא , אדרבא , יגביר את יכולת ההתחדשות הזו ויעשיר את משאביה . המתמיד , הממושך ואולי הקרוב ללבי מכל הפרויקטים הללו היה מפעל הפרשנות והחקירה של כתבי אורי ניסן גנסין , שהתחלתי בו כמבקר צוער בראשית שנות השישים ואני אחוז בו וממשיך אותו גם עתה , בחלוף למעלה משלושים ושתיים שנה — הוא משך החיים שהקציב הגורל לסופר הגאוני , שיצר כל מה שניתן לו ליצור בי"ב שנים קצרות של טלטולים , עוני , דיכאון , פרנסות ארעי ומחלה קשה , והותיר בידינו חטיבת מורשת ספרותית לא גדולה בכמותה אבל ייחודית ומעולה בערכה הסגולי הספרותי והתרבותי . למורשת זו הקדשתי מאמצים של עיון , חקירה , פרשנות והוראה , שהסתכמו במאמרים הכלולים בכרך זה ובמהדורה האקדמית של כתבי גנסין ( יחד עם ישראל זמורה , בשנת ( 1982 המלווה בגלוסאר ובפירוש מקיפים ( על סמך ההנחה שהלשון העברית הייחודית מאוד של גנסין כבר אינה מובנת לגמרי לרבים מקוראי זמננו , וכמוה המקורות הספרותיים והרמיזות הספרותיות , שאולי גם לא היו נהירים לקוראי גנסין בזמנו , ( בהדרכה של עבודות מוסמך ועבודות דוקטור חשובות , שקידמו את חקר יצירת גנסין בזמננו , כגון מחקרה של חמוטל בר יוסף על התפתחות הלשון הפיגורטיבית בסיפורי גנסין .
|
|