פרק ראשון: הגישה המדעית

עמוד:9

פרק ראשון : הגישה המדעית שאיפתם של חכמי יוון לראציונאליזאציה ולהכללת הניסיון — העמדת ריבוי התופעות על מיעוט ההנחות , והעמדת האיכות על הכמות —שיקולי סימטרית . התבנית המיכאנית — אמפידוקליס : ארבעת היסודות ושני הכוחות —תורת האצילויות לאמפידוקליס ותורת הזרעים לאנאבסאגוראם החכמה והמדע נתון לך [ דברי הימים ב א , יב ] מי שבא להתבונן במדע יוון העתיקה בעיני חוקר בן זמננו , על כורחו הוא נותן את דעתו על זיקתן ההדדית של תקופות אלו בתולדות המדע , ומה הם הסימנים המבדילים ביניהן . מדעי הטבע שלנו —והדברים אמורים בעיקר במדעי הטבע הגשמי של העולם הדומם — ראשיתם במאה השש עשרה , ואנו נוהגים לקשור התחלה זו בשני אישים . . יאליליאי וניו ט 1 ן . ואף על פי שמרובים הגילגולים , שחלו במדע זה ב 350 שנים אלו , וקרוב לשער שתמורות גדולות יחולו בו בעתיד , הרי ניתן אופיו להגדרה ברורה ויחידה במשמעה . מבחינת השיטה המדע החדיש הוא שילוב של אינדוקציה ודידוקציה , ומבחינת המגמה הוא שילוב של הברת טבע וכי בושו . השילוב לבש צורה מובהקת ביותר בפיסיקה , שבה ניסויים שיטתיים ופיתוחים מתימאטיים משלימים זה את זה ומסייעים זה לזה בקידום המדע . וכשם שהניסוי המדעי -השיטתי לא ישוער בימינו בלי שיקולים עיוניים ורקע מתימאטי , כך עולה המתימאטיזאציה של המדע בד בבד עם העמקת ההכרה הניסיונית של הטבע . סיבוך מערכת הכלים וההקפדה היתירה בדרכי הביצוע של הניסוי , וההפשטה הדקה והולכת בתיאורה המתימאטי של תורה מדעית ובשימושן של שיטות מתימאטיות לגבי תופעות ניסיו ניות — כל אלה אינם אלא גילויים שונים של שכלולו המתמיד של אותו תהליך השילוב של אינדוקציה ודידוקציה . השילוב השני האופייני למדע החדיש מתלבש בתלות ההדדית של מדע טהור ומדע שימושי , של מדע לשמו וטכניקה . אין לך ענף מדעי ותורה מדעית , שפותחו על טהרת ההכ רה המדעית בלבד , שאין סופם ליטול חלק בקידום הטכניקה ובהשלמת

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר