|
|
עמוד:13
' סדר הקבלה' לר' אברהם בן דאוד הכרוניקה היהודית הראשונה , שהגיעה אלינו בשלמות , היא סדר הקבלה , שנתחבר על ידי ר' אברהם בן דאוד ( הראב"ד ) בטולידו בשנים . 1161— 1160 המחבר מתחיל את החיבור באדם הראשון והולך ומונה את שנות האבות , השופטים ומלכי יהודה עד אחרי חורבן הבית הראשון . על מלכי ישראל פסח . את הכרונולוגיה הזאת מבסס המחבר על חישובי 'סדר עולם רבא , ' ששימש , כאמור , את הכרוניקאים עד העת החדשה . החל בחורבן הבית הראשון מחלק הראב"ד את הזמנים על פי החכמים , כלומר : לפי סדר אנשי כנסת הגדולה , תנאים , אמוראים , רבנן סבוראי והגאונים , ומונה לכל תקופה את מספר הדורות : עשרה לאנשי כנסת הגדולה , חמישה לתנאים , שבעה לאמוראים , חמישה לסבוראים ולגאונים , ועוד שישה דורות לרבנים , סך הכול שלושים ושמונה דורות מאז חגי , זכריה ומלאכי עד הרב יוסף הלוי והרב ברוך בר יצחקי , שהיו מוריו . בחלק האחרון , שהוא החלק המקורי והחשוב של הספר , מתאר הראב"ד את העברת ההוראה מבבל לספרד , ומוסר אגב כך פרטים חשובים מחיי היהודים בספרד של זמנו . בחיבור הספר הנחתה את הראב"ד מגמה ברורה , שאותה הציג בפסקת הפתיחה : 'זה ספר הקבלה כתבנוהו להודיע לתלמידים , כי כל דברי רבותינו ז"ל , חכמי המשנה והתלמוד , כולם מקובלים , חכם גדול וצדיק מפי חכם גדול וצדיק , ראש ישיבה וסיעתו מפי ראש ישיבה וסיעתו , עד אנשי כנסת הגדולה , שקבלו מהנביאים , זכר כולם לברכה . ולעולם חכמי התלמוד וכל שכן חכמי המשנה אפילו דבר קטן לא אמרו מלבם , חוץ מן התקנות שתקנו בהסכמת כולם , כדי לעשות סייג לתורה . ' בדבר תוקפה של התורה שבעל פה הביא נימוק מעשי , כדי להוכיח את היותה קיימת בידי משה לצד תורה שבכתב : 'שהרי משה רבנו ע"ה היה יושב ודן כל ישראל מן הבוקר עד הערב ; ואילו תורה שבכתב אין בה אחת מני אלף מכל הקורות המתחדשות' . כן הדגיש בהזדמנות אחרת , כי 'המשנה והתלמוד שגם הם מכתבי הקודש . "' גם הדיון , המפורט יחסית , על חתימת התלמוד הבבלי נועד למטרה זאת , שכן חזר וציין , 'שנתפשט בכל ישראל וקיבלו אותו עליהם ... והסכימו עליו כל ישראל , ' והוסיף והדגיש : 'ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע . 12 ' ברם , לתפיסה הזאת יש מתנגדים , החותרים תחת סמכות התורה שבעל פה , בהציגם את הסתירות הקיימות בין דברי החכמים : 'ואם לחשך אדם , שיש בו ריח מינות לומר , מפני שנחלקו בכמה מקומות , לפיכך אני מסופק בדבריהם , אף אתה הקהה את שיניו והודיעהו , שהוא ממרה על פי בית דיך . בעלי 'ריח מינות' הם הקראים , שבימי הראב"ד ובדור שלפניו פעלו בספרד , ער שרוכאו על ירי ההנהגה הרבנית . הדי המחלוקת הזאת ניכרים בסדר הקבלה במקומות אחדים , דבר המוכיח , היהודים ברומאים ; ' ועוד בימינו לא שוכנעו הכול , כי אין זה כך . מכל מקום . האהדה הרבה ש'ספר יוסיפוך זכה בה ושגרמה להעתקים , לעיבודים ולתרגומים רבים , היא ששמרה עליו במשך מאות שנים , עד הופעתו לראשונה בדפוס במנטובה בשנת ר"מ , ( 1480 ) ובקושטא — בשנת ה'ר"ע . ( 1510 )
|
|