|
|
עמוד:11
כתיבה היסטורית בימי הביניים כתיבת ההיסטוריה של העם היהודי בתקופת גלותו , שראשיתה בזמן המכונה על ידי היסטוריונים בשם 'ימי הביניים , ' העלתה על הכתב מאורעות בודדים והתרחשויות יוצאות דופן בלבד . רשימות אלה היו מוגבלות למקום או לאזור אחד ונוגעות לגורלם ופועלם של אישים שונים , וכן לקורותיהן של קהילות מסוימות . פיזורם של היהודים על פני חלקי תבל רחבים לא איפשר צמיחה של תודעה היסטורית , המקיפה את כלל שטחי החיים של העם כולו , גם אם התקיימו בו 'מרכזים , ' שהפעילו מידות מתחלפות בעוצמתן של סמכות . איבריו גלויותיו השונים משתקפים בהכרת הפרט כיחידה אחת רק בראי של גורל משותף , הקושר את העבר של חיים שלמים על אדמת ארץ ישראל עם העתיד המשיחי המבטיח את הגאולה עם השיבה לארץ הקודש . מבחינה זאת מותר לדבר על 'ימי ביניים' של העם היהודי . פעולתו העצמאית , היזומה , מתמקדת בתקופה הזאת בחיי הרוח . ככה מצטייר המעשה היהודי בהכרתו , וזאת על אף הפעילות הייחודית , שהיתה קיימת גם בתחום החברה . כך חש עדיין גרץ הצעיר , כשבפתיחת מפעלו ההיסטורי רצה לציין את תוכנה של תקופת הגלות : 'לדרוש ולנדוד , לחשוב ולסבול , ללמוד ולשאת יסורים — אלה ממלאים את משך התקופה הארוכה הזאת' . אולם טועה מי שמניח , שלא היתה קיימת עירנות למאורעות שמסביב , לקורות שאר העמים על תהפוכותיהן , שקבעו למוטב ולמרע את גורלו החיצוני . ישראל בגולה לא חסר חוש היסטורי . 'החשיבה ההיסטורית הישנה הזאת איננה א היסטורית , ' הדגיש יצחק בער בסכמו את תקופת הגלות , 'כי החיים ההיסטוריים משמשים לה יסוד , ואירועים היסטוריים מכריעים ... זכו בעולם המחשבה היהודי למקומם הקבוע' . ברם , חילופי הזמן , שהיהודי היה מודע להם תמיד , היו בעיניו שינויי תפאורה בלבד של חיזיון אחד המוטבע במסורת נביאיו ומקובל עליו במקודש . 'שלוש פעמים התחלפה ההיסטוריה העולמית , ' קבע גרץ , 'אבל היהודים נשארו הם עצמם , לכל היותר שינו את הצורה החיצונית . ' כשהאנושות שקעה בברבריות וחזרה והתרוממה , 'תוכנה הרוחני של היהדות לא השתנה' . ברוח זאת כתב גם בער : ' ביסודו של דבר הכל הוא רק חזרה על אותו רעיון תוך יישומו של החומר ההיסטורי האינסופי . ' אכן , מקובלת מסקנתו : 'היסטוריוגרפיה מתוקנת לא יכלה מזה להתפתח . ' לכן נשארו מתקופת ימי הביניים , חוץ מיצירות ספרותיות בנושאים שהזכרנו קודם , שני סוגים של דרישות אל העבר , שסיפקו חומרים חשובים לבניין הכתיבה ההיסטורית מבוא
|
|