|
|
עמוד:329
המסקנה השנייה היא שאין צורך להשתמש במונח מטא הלכה כדי להסביר כיצד שיקולים ערכיים ומוסריים פועלים על השיח ההלכתי . בתוך ד' אמותיה של ההלכה מוטמעת מורכבות עמוקה — דו מוקדית — של האישי והציבורי , הלאומי והעולמי , האלוהי והאנושי . לפי מה שנתבאר , הטיעונים המוסריים והערכיים הם חלק מעולמה של ההלכה , מימי התורה והמשנה ועד ספרות השו"ת של הדור האחרון . בסיכומו של הדיון עולה המסקנה שדרך ההתמודדות המסורתית של חכמי התורה וההלכה עם המתח בין ערכים מתנגשים לא הייתה דרך הדיון התאורטית בערכים עצמם , אלא הדרך המעשית , הפרגמטית קונקרטית של פסיקת ההלכה . לעתים קריאה בפסקי הלכות , או אפילו בספרות השאלות ותשובות , מעוררת את החשד שהחכמים לא היו רגישים כלל לשאלות המוסריות והערכיות , והם התעניינו רק בהיבט המעשי הפרגמטי של קיום המצוות והחוק . ואולם קריאה זו היא קריאה חלקית וחסרה , שמקורה בעיקר בחוסר היכרות קרובה עם סוגה ספרותית זו . נראה שחכמי ההלכה הניחו כמובן מאליו את הערכים היסודיים שעליהם המצוות מושתתות . בחיבור זה לא ניתן להרחיב ולפרט כיצד כלי ההלכה פועלים ומה אופי הזיקות הגלויות והסמויות שבין הדיון בערכים — האגדה , ובין הדיון במעשים — ההלכה . חכמים הכירו בעובדה שאי אפשר לגזור את ההכרעות מתוך דיון בערכים עצמם , שהרי " אלו ואלו דברי אלוהים חיים , " ובפני עצמה כל תביעה ערכית , כל זכות , היא מלאה ומוחלטת . גם הזכות לחיים , גם הזכות לכבוד , גם זכותו של האחד , וגם זכותו של האחר . לפיכך הם נצרכו ליצור כלים מעשיים שבאמצעותם יוכלו להכריע במקרים של זכויות מתנגשות . ואולם אין 357 למקורות ולדיון בסוגיה זו ראו בקובץ עיונים חדשים בפילוסופיה של ההלכה ( רביצקי ורוזנק , תשס"ח , ( בעיקר במאמרו של אליעזר גולדמן , " יסודות מטא הלכתיים להכרעה ההלכתית , '" ובזה של אביעד הכהן , " שיקולים מטה הלכתיים בפסיקת ההלכה : מתוה ראשוני . " במאמריהם של בנימין בראון , " פורמליזם וערכים : שלשה דגמים ; " אבי שגיא , " הרהורים על המכשלות ועל האתגרים בפילוסופיה של ההלכה ; " ונעם זהר , " פיתוח תיאוריה הלכתית כבסיס חיוני לפילוסופיה של ההלכה , " ניכרת גישה מתונה יותר לרעיון שהטביע גולדמן על השיקולים המטא הלכתיים המרחפים מעל או מאחורי המעשה ההלכתי .
|
|