|
|
עמוד:320
הארץ : חבר רשאי במקרים מסוימים להיענות להזמנתו של עם הארץ לסעודה בשבת בלי לברר עד תום אם אכן הוא מקפיד על הלכות דמאי ( משנה , דמאי ד , ב . ( יחסי השכנות בין חבר ובין עם הארץ , השאלת כלים והשימוש בהם מותרים עד רמה מסוימת מתוך ויתור על ההקפדות של בני החבורה , מפני " דרכי שלום" ( משנה , גיטין ה , ט . ( הנימוק " מפני דרכי שלום" מופיע בסדרה של תקנות חכמים והלכות שנועדו למנוע מתחים חברתיים ופגיעה אישית בשל דרישות ההלכה בתחומים שונים . התקנות מכוונות לשמירה על " דרכי שלום" וכבוד של גויים , עוברי עברה , עניים וילדים . הן מתייחסות למגוון הקשרים חברתיים : הבית והמשפחה , בית הכנסת , השוק והעיר כולה . הגמרא מציינת שהיסוד לתקנות אלה הוא בתפיסה שהתורה כולה ניתנה " מפני דרכי שלום , " שנאמר : " דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" ( גיטין נט ע"ב , על פי משלי ג , יז . ( מערכת המצוות יוצרת לעתים מתחים ובידול חברתי , בייחוד המצוות שעניינן עיצוב חיי הקדושה בעם ישראל . תקנות " מפני דרכי שלום" מצביעות גם על השאיפה לצמצם את המחלוקות וגם על דרך הלכתית להתמודדות ולאיזון בין הדרישות של הקדושה ובין הדרישות החברתיות אנושיות . הנוסח השלילי של תקנות " מפני דרכי שלום" הוא חשש " משום איבה , " כלומר זהירות שנועדה למנוע היווצרות איבה ומתח בין אנשים . גם תקנות אלו מתפשטות על פני מעגלים חברתיים שונים , החל ביחסי בעל ואשתו , הורים וילדיהם וכלה ביחסים בינלאומיים . ראיית התקנות " מפני דרכי שלום" ו"משום איבה" במקורן במשנה ובהיקף השימוש הרחב בהן בהלכה מסכלת את הפירוש שתקנות אלו נוצרו רק מתוך פחד וחשש לשלומם של המדקדקים במצוות או עם ישראל בכללותו , שכן יש בהן שאינן נובעות מחשש לשלומם של ישראל , אלא הן מופנות להגנה על החלשים במשפחה ובקהילה מתוך הרצון שלא ליצור קרע וריחוק בין חלקי החברה . 351 בעניין חברים ועמי הארץ ראו בערך " החברה היהודית : חברים ועמי הארץ , " בכרך החמישי של הסדרה ההיסטוריה של ארץ ישראל — תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי ( הר , . ( 1985 עוד ראו שמואל תנחום רובינשטין , " תקנות שהתקינו חז"ל מפני דרכי שלום" ( רובינשטין , תש"ם , ( וכן הערך " דרכי שלום" באנציקלופדיה תלמודית . על ערך השלום באגדה ראו מאמרים מרוכזים בדברים רבה ה , יב ו טו , וביבמות סה
|
|