|
|
עמוד:299
התפיסה שטיפוח גוף האדם הוא עצמו ערך דתי הן מצד כבוד שמים הן מצד כבוד האדם , מאפשרת להכליל את טיפוח הגוף בתוך השיח ההלכתי כגורם פנים הלכתי מחייב ולא כדרישה חיצונית שיסודותיה בתרבות הגוף היוונית . הערצת היופי והאסתטיקה היוונית מתקבלת בפחות אהדה , אף כי גם לה ניתן ביטוי לגיטימי בעקבות מאמרי חכמים על " יפיותו של יפת באהלי שם" ( מגילה ט ע"ב ) ומעלותיהן של החוכמה והלשון היוונית . סימן שיט , כתוב בשם רבנו אליקים שמותר לרחוץ ידיו ועיניו ביום הכיפורים כשקם משנתו , משום " כל פעל ה' למענהו דהיינו , שרחיצת פני האדם יש בה כבוד שמים . " הרב יצחק יעקב וייס ( רומניה , אנגליה , ירושלים , המאה העשרים ) עסק בשאלה אם מותר לצבוע › ער ולהסיר שומה בניתוח , או שמעשים שכאלה אינם ראויים משום שאין מקום לעיסוק שכזה ביופי חיצוני . בתשובתו הרחיב במקורות המתירים טיפול בנוי הגוף גם במקום שבו יש התנגשות מסוימת עם נושאים בתחומי הלכה שונים ( שו"ת מנחת יצחק , חלק ו , סימן פא , ( לתפיסה החסידית על הטיפול בגוף כחלק מערך הקדושה ראו ברנדס , תשס"ו . 332 מגילה ט ע"א-ע"ב ; סוטה מט ע"ב . עוד ראו בספרו של הרב שאול ליברמן , יוונית ויוונות בארץ ישראל ( ליברמן , תשכ"ג : ;( 228-225 ואצל עמית ( עמית , תשנ"ו . ( הראי"ה קוק אף מקביל את יחסיהן של היהדות וחוכמת יוון עם יחסיהם של יהודה ויוסף ( שמועות ראי"ה : שיחות על פרשיות השבוע , עמ' 3 ואילך . ( על הטמעת ערכים חיוביים מתרבות יוון ראו בעולת ראי"ה , א , עמ' תלז .
|
|