|
|
עמוד:282
ואינם קרובים זה לזה . הלכות רבות בתחום דיני הראיות וסדרי הדין מצמצמות עד מאוד את האפשרות להגיע לעונש מוות . לפיכך קבע רבי אלעזר בן עזריה שסנהדרין ההורגת אחת לשבעים שנה נחשבת " קטלנית . " המגמה לצמצם בעונש המוות ככל האפשר היא מגמה עקרונית החוזרת בדיני הסנהדרין במגוון תחומים . היא מגיעה לממדים גרוטסקיים בדיני בן סורר ומורה ועיר הנידחת , שם הוצבו דרישות משפטיות ברמה שהביאו את החכמים לידי המסקנה ש"לא היה ולא נברא אלא משל היה . " כמעט מיותר לומר זאת ובכל זאת נחוץ , בשל קולות זרים הנשמעים גם בתוך מחנה ישראל : גם אם ישתלטו מחר " הרבנים" על מדינת ישראל , גם אם יהיו אלה הקנאים הקיצונים ביותר , אין שום חשש שעונש המוות יהיה מעשי . בשל היעדרם של בתי דין " סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו" ניטלה בכלל הרשות לדון דיני נפשות ; בשל ההגבלות החמורות בדיני הראיות וחובת ההתראה אין כמעט אפשרות ממשית לדון אדם למיתה גם אילו הייתה סמכות משפטית לכך ; ומעל לכול , קביעותיהם של רבי אלעזר בן עזריה , רבי עקיבא וחבריהם מכוננות עמדה ערכית המבקשת לצמצם ככל האפשר בעונש המוות אפילו בעידן שבו עונש המוות היה אמצעי ענישה מוכר ורווח בכל הסביבה התרבותית . אמירה זו אינה אפולוגטיקה דתית , היא הכרעה הלכתית מחייבת ומוסכמת . 314 בן סורר ומורה — נער " זולל וסובא" שאינו שומע בקול הוריו , והם מביאים אותו למשפט העדה ולעונש סקילה ( דברים כא יח-כא . ( על פי המשנה והתלמוד המגבלות המוצבות על קיומו של דין זה מבטלות את אפשרות קיומו לחלוטין עד כדי כך שיש האומרים ש"בן סורר ומורה לא היה ולא נברא . " משנה , סנהדרין ח , א-ה ; סנהדרין עא ע"א . עיר הנידחת — עיר שכל יושביה עבדו עבודה זרה . תושביה מוצאים להורג וכל הרכוש שבה נשרף ( דברים יג , יג-יט . ( ההלכה מציבה תנאים בלתי אפשריים למימוש דין זה , וגם על כך נאמר " עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות" ( תוספתא , סנהדרין יד , א . ( 315 ראו אביעד הכהן , " הוציאוה ותשרף ? עונש המוות — בין הלכה למעשה" ( הכהן , תש"ע ;( משה הלברטל , מהפכות פרשניות בהתהוותן ( הלברטל , : ( 1997 פרק שביעי " מיתה שאין בה רושם , " עמ' . 167-145 יש לציין שהרטוריקה הדרשנית העממית מתעלמת לפעמים מגבולות ההלכה ומשתמשת בעונש המוות כאיום ריאלי . בין שמדובר בעונש בידי שמים ובין שבחזון אוטופי של השבת " שופטינו כבראשונה" ומשפט מוות "כבתחילה . "
|
|