|
|
עמוד:281
פרק ד ערך החיים במבחן בפרק זה ובפרקים הבאים אחריו נדון בהתנגשויות בין ערכי הקדושה לערכי האנושיות — התנגשויות המצריכות הכרעה מעשית הלכתית ואינן יכולות להישאר רק ברובד של הדיאלקטיקה הרעיונית המופשטת . בכל פרק יוצג אחד מערכי האנושיות , המתח בינו ובין ערכים של קדושה ודרכי ההכרעה ביניהם . " מות יומת" מול ערך החיים בפרק שעסק בזכות לחיים וערכם , על פי פסוקי בראשית , התבארה הרגישות המרובה של התורה לחיי אדם . כנגד זאת עונש " מות יומת" מלווה מצוות רבות בתורת הקדושה של עם ישראל למן מעמד הר סיני . חז"ל היו ערים לסתירה בין שתי התפיסות המנוגדות , וזה הפתרון המעשי שנקטו : סנהדרין ההורגת אחד בשבוע [ בשבע שנים ] נקראת חובלנית . רבי אליעזר בן עזריה אומר : אחד לשבעים שנה . רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם . רבן שמעון בן גמליאל אומר : אף הן מרבין שופכי דמים בישראל ( משנה , מכות א , י . ( משנה זו משקפת התמודדות בין ערך חיי אדם ובין ערכי הקדושה המחייבים עונש מיתה על עברות שונות , רובן עברות שבין אדם למקום כדוגמת עבודה זרה , איסורי עריות וחילול שבת . בשום מקום במקורות חז"ל לא נאמר במפורש שיש לבטל את עונש המוות כנגד מצוות התורה המפורשת . ואולם בתורה שבעל פה נוצרה מערכת מפורטת של הלכות המציבה מגבלות חמורות מאוד על יישום עונש המוות , עד שהן הופכות אותו לעונש כמעט בלתי מצוי . בכלל זה החיוב להתרות בעבריין לפני שני עדים קודם לביצוע העברה ובסמוך לה , החובה להוכיח את העברה באמצעות שני עדים כשרים שאינם קרוביו של העבריין
|
|