|
|
עמוד:266
על מעלתה של העמדה המקיימת את שני הצדדים השנויים במחלוקת ומצביעה על שתי דרכים חלופיות להתייחס לשאלה הנדונה . הפסיקה כאמנות מעשה הפסיקה מתרחש בשלושה מישורים . המישור האחד הוא מישור המקורות . לפני הפוסק עומדים המקורות מהמקרא ועד ימיו החל בחיבורים קנוניים דוגמת המשנה והתלמוד , משנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך וכלה בספרי פרשנות ופסיקה אזוטריים המוכרים למתי מעט , ובכללם כאלו שנותרו בכתבי יד או כמסורות בעל פה . אחדים מהמקורות מנוסחים כחיבורי פסיקה , אחרים כספרי מקורות המביאים את הדעות השונות ומקיימים משא ומתן בהן בלא הכרעה , מקצתם חיבורים של פרשנות , ומקצתם חיבורים של " שאלות ותשובות" שבהן ניתן למצוא התייחסויות לתקדימים . קיימים מקורות ישירים העוסקים בשאלה הנידונה ; וקיימים מקורות כלליים העוסקים בעקרונות ובהנחיות כיצד לפסוק . בכלל עקרונות הפסיקה הכלליים יש כללים " אישיים" להכרעה בין חכמים כדוגמת הכלל " רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי" ( עירובין מו ע"ב ;( יש כללים מתודולוגיים הקובעים את משקלם של חיבורים או תחומים מסוימים והעדפתם על פני אחרים , כדוגמת הכללים הקובעים את עדיפות המשנה על פני הברייתא או את התלמוד הבבלי על פני הירושלמי ; ויש כללים של תוכן הקובעים מהי שיטת הפעולה הנכונה לפוסק בתחום דעת מסוים , כדוגמת הכלל " הלכה כדברי המיקל באבלות" ( עירובין מו ע"א . ( מישור שני של מעשה הפסיקה הוא מישור הנתונים הממשיים . על הפוסק להכיר את המציאות שהוא פועל בה , שהוא מתייחס אליה , ואת התאמתה לנדון במקורות שלפניו . כך לדוגמה נזקקו חכמי המשנה לחוות דעתם של רופאים כדי 299 ראו בספרו של דוד הלבני , מקורות ומסורות למסכת שבת ( הלבני , תשמ"ב , עמ' קיא , ( ובמאמרו של דוד הנשקה , " על גישת חז"ל לסתירות במקרא" ( הנשקה , . ( 1994 לבירור המושג " הכרעה" בלשון חכמים ראו כריתות ה ע"א . לכלל " הלכה כדברי המכריע" וניגודו " אין הכרעת שלישית מכרעת" ראו בדבריו של רי"ן אפשטיין , מבואות לספרות התנאים , בנוגע להכרעותיו של רבי ( אפשטיין , תשי"ז , עמ' . ( 211-205 , 40 300 על כללי הפסיקה , ראו בספרו של מנחם אלון המשפט העברי : תולדותיו מקורותיו עקרונותיו ( אלון , תשל"ג , א , עמ' ;( 209 ברנדס , . 2002
|
|