|
|
עמוד:251
נעילת שער שני הנתיבים בתורה בשער זה הוצגה התפיסה של מערכת תרי"ג המצוות כמערכת המיועדת לעם ישראל כעם קדוש וממלכת כוהנים . מפרקי השער עולה המסקנה שאי הנחת , החיכוכים וההתנגשויות בין התפיסה ההומניסטית ליברלית לבין הדת וההלכה היהודית מתמקדות בעיקר בהיבטי ההלכה שמקורם בדרישות הקדושה שראשיתן במתן תורה בהר סיני . הן המבדלות בין ישראל לעמים , הן היוצרות בידול ואי שוויון בתוך מחנה ישראל , והן המגבילות את חירויות הפרט ולעתים גם את כבודו וזכויותיו האחרות הנובעות מצלם אלוהים שבו . החידוש הוא שאין מדובר בעימות בין תרבות מודרנית , הומניסטית וליברלית , ובין הדת בכללותה , ובוודאי שלא בינה ובין תורת ישראל , אלא שיש התנגשות עמוקה , דיאלקטית , בין ערכי המוסר שמקורם בתפיסה האוניברסלית , הכלל אנושית , של ספר בראשית , ובין ערכי התורה והמצוות שמקורם בתפיסה המייחדת את ממלכת הכוהנים . הדבר בולט בשתי חטיבות עיקריות של מצוות : האחת — מערכת המצוות שבין אדם למקום , שבהן ההלכה מציבה דרישות שמעבר למוסריות האנושית הטבעית , דרישות שלעתים מתנגשות עם זכויות היסוד וסותרות אותן ; והאחרת — חטיבת המצוות שבין אדם לחברו באותן מצוות שנועדו להבנות סולידריות פנים ישראלית , בתוך ה"ממלכה הכוהנית , " ואשר על כן אינן נדרשות ולעתים גם אינן רצויות בכל הנוגע לגויים . ההתמודדות עם הסתירה הפנים תורתית הזאת קודמת לכל דיון על היחס בין התורה ובין המחשבה ועולם הערכים והמשפט המודרני . תחילה יש לבחון כיצד התמודדו ההגות וההלכה היהודית עם המתח העולה מן הניגודים שבין שני השערים הראשונים של חיבור זה , ובכך יעסוק השער השלישי . 288 ייתכן שבתוך עולם הקדושה עצמו קיימת ציפייה להשוויית הערך בין כל חלקי האומה , והיא באה לידי ביטוי בטענתו של קורח " כי כל העדה כולם קדושים . " בספרות הקבלה והחסידות נמצא מקום לטענתו של קורח אם בדרך הנסתר ואם בדרך של " לעתיד לבוא . "
|
|