פרק ז הגבלת זכויות האדם

עמוד:248

תבנית מערכת הנישואין פוגעת בערך השוויון גם מפני שהפעולה של קידושין וגירושין מסורה בידי האיש , וכוחה של האישה מוגבל מאוד בעניין זה . היא פוגעת בשוויון גם בכך שבעיקר דין התורה , ובמקרים נדירים גם בהלכה המקובלת , הבעל רשאי לשאת נשים אחדות , ואילו האישה לעולם מוגבלת לקשר יחיד . כל הבעיות הללו קיימות בנישואין תקניים ונורמטיביים . על אלה נוספים הקשיים והסנקציות שדיני התורה מערימים על כל ניסיון לחרוג מקשר האישות הזוגי המסורתי של איש ואישה פנויים הבאים בקשרי נישואין כדת וכדין . בכי המשפחות גם איסורי עריות , אף על פי שהם נחשבים טאבו טבעי , הם מגבלה שתורת הקדושה מציבה על חיי האישות הפרטיים של האדם . כך תיארו זאת חז"ל : " וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו , " היה רבי נהוראי אומר : מלמד שהיו ישראל מצטערים בשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות ומלמד שהיה אדם נושא את אחותו ואחות אביו ואחות אמו ובשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות היו מצטערים ( ספרי במדבר צ . ( על פי רבי נהוראי , חוקי העריות אינם נובעים מטאבו קדום ואינם מתאימים תמיד לאינסטינקט אנושי טבעי . לדבריו , קיים קונפליקט חמור בין דיני האישות של התורה ובין הצרכים והרצונות של הפרטים . הקונפליקט טבוע בעצם תביעתה של התורה לקדש את הנישואין בישראל מתוך מודעות גמורה לחומרת הענישה והמגבלות המוטלות בשל כך על האדם הפרטי . משום כך תגובתם של ישראל לדיני העריות שנתחדשו להם בסיני מתוארת כ"בכי . " העיקרון של " קדושים תהיו" מלפף את פרשיות העריות בתורה מכל צדיהן , והחובה להיות " גוי קדוש" הנבדל במעשיו מ"מעשה ארץ כנען" ומ"מעשה ארץ מצרים" ( ויקרא יח , ג ) מעידה על ההבנה שמצוות אלה מציבות דרישה קשה ולא מקובלת בעולם שמסביב . חומרתן של המצוות והקושי בקבלתן הודגשו בדרשת חז"ל בכך שהעם תואר כ"בוכה למשפחותיו" — בכו על הלכות המשפחה שהוטלו עליהם .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר