|
|
עמוד:243
הנשים אינן מוצאות בכך מכלל קדושת ישראל . אדרבה , ההשתייכות לקדושת עם ישראל עוברת דווקא דרך הנשים , האימהות . הן חלק מבניין הקדושה של המשפחה בישראל , ולבת כוהן ולאשת כוהן יש חלק בזכויות ובחובות שמעמד הכהונה מקנה . הנשים שייכות במידה שווה לכל מצוות לא תעשה , והן גם בעלות מעמד שווה למדי בדיני ממונות , אך לא בתחום הציבורי של בית הדין — מילוי תפקידים של דיינות ועדות . תחום המשפחה הוא המישור השני החשוב שאין בו שוויון בין האיש והאישה בישראל . בעצם העובדה שהאיש הוא המקדש והוא המגרש נוצרת א סימטריה בסיסית , שעדיין לא נמצאה דרך לבטלה ולעקפה . ככלל , אפשר לומר שהשאלות הקשות הנוגעות למעמד האישה בהלכה , בעיקר בתחום האישות והמשפחה , מקורן ברובן הגדול בהיות הנשים חלק ממערכת הקדושה בישראל , ולא ביסודות האוניברסליים של הנישואין . כמו שהוסבר בשער הראשון , קיימת הבחנה ברורה בין מוסד הנישואין " קודם מתן תורה , " המתואר כמהלך הסכמי בין איש לאישה — הן הכניסה לנישואין הן היציאה מהם — ובין מוסד הנישואין שאחרי מתן תורה , המבוסס על מעשה הקידושין ( רמב"ם , הלכות אישות א , א-ב . ( הקידושין הם שגוררים אחריהם את הצורך בגט , את האפשרות של האיש לשאת נשים רבות כנגד תלותה של האישה בבעל יחידי ובנכונותו לגרשה , את החשש לממזרות בנשים אלא מפני נחת רוח של נשים . " הטקס הפומבי השלילי של השקאת הסוטה , כמו שמתואר בפרוטרוט במסכת סוטה , הוא ככל הנראה תיאור ספרותי וסמלי שייעודו להרתיע את הנשים , ולא טקס שקוים אי פעם כצורתו במקדש . על מידת הממשות של הלכות סוטה והאם נתקיימו אי פעם ראו ישי רוזן צבי , הטקס שלא היה : מקדש , מדרש ומגדר במסכת סוטה ( רוזן צבי , תשס"ח . ( אף על פי שמן הדין נשים רשאיות לשחוט , לא היה הדבר מצוי . יש עדויות לתקופות שבהן הניחו לנשים לשחוט . ראו צוריאלי , תשס"ז . על המצב באשכנז והמציאות של נשים שוחטות שם ראו אשכנזי , תשכ"ה . על המציאות באיטליה ראו בונפיל , תשנ"ד : ; 109 רות , , 1962 עמ' . 48-29 גם מילה לא הותרה לנשים בדרך כלל , אף על פי שהתורה העידה על ציפורה אשת משה רבנו שמלה את בנה . ראו עבודה זרה כז ע"א , ומפרשים ופוסקים שם . על מילת ציפורה אשת משה את בנה ועל תפקידן של נשים בעת גזרות ראו מקבים ב , ב , ו . וכן יוסי זיו , " מילה בידי אישה בספרות חז"ל ובמנהג יוצאי אתיופיה" ( זיו , תשס"ד ;( יעקב שמואל שפיגל , " האשה כמוהלת : ההלכה וגלגוליה בסמ"ג" ( שפיגל , תשמ"ט ;( וכן בספרו של דניאל שפרבר , מנהגי ישראל ( שפרבר , , 2002 עמ' ד , ח . (
|
|