|
|
עמוד:235
ההחלטה על הצטרפות לקהילת הברית על חובותיה ושליחותה אינה נתונה עוד בידיו של כל אדם ואדם מישראל . היא נעשתה בעבר על ידי אבות האומה והדור של יוצאי מצרים שבאו בברית עם האלוהים , ומני אז היא מוטלת כחובה על כל מי שנולד לעם ישראל , ללא דרך להיפטר ממנה . אדם מישראל יכול לחדול מקיום חובותיו ומתפקידו בעולם על ידי התבוללות או עזיבת דרך התורה והמצוות , אך על פי ההלכה כל מי שנולד כבן לעם ישראל " אף על פי שחטא ישראל הוא" ( סנהדרין מד ע"א . ( מבחינת ההלכה הבחירה להשתתף בברית הזאת או להיבדל ממנה נתונה רק לגויים , שיכולים לבחור להצטרף לממלכת הכוהנים מרצונם החופשי על ידי גיור . גם הגר אינו יכול לסגת מהחלטתו זו , והיא מחייבת אותו ואת בניו ובנותיו וכל צאצאיו לדורותיהם . שני המונחים העיקריים המשמשים בעת החדשה כדי להגדיר יהודי שאינו רואה את עצמו מחויב במערכת החובות הנגזרת מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" הם " חילוני" ו"חופשי . " על אף אי הנחת מן השימוש בתארים כוללים ולא מדויקים אלו , הם משקפים נכונה שני ממדים הקיימים אצל מי שהחליטו באופן עקרוני שלא לקבל על עצמם את עול המצוות . המונח " חילוני" מבטא את הרצון להיבדל ממערכת מושגי הקדושה שבמצוות וב"גוי קדוש ; " והמונח " חופשי" מבטא את הבחירה בחופש מן השעבוד לברית עם ה' וממערכת המצוות והעונשים המתחייבת ממנה . קדושה כנגד חיים המושג " קדושת חיי אדם" נפוץ מאוד בשיח הישראלי בהקשר של חשיבות השמירה על חיי אדם . בהקשר שאנו עוסקים בו כאן הצירוף קדושת חיי אדם הוא הכלאה שגויה . ערך חיי האדם אינו נובע מקדושה אלא מצלם אלוהים . הוא קיים גם בעולם של חולין , כמו שהוסבר בשער הראשון . ואילו למושג קדושה יש מובנים שונים שאינם חלים על עצם החיים . כדי שבחיים תהיה קדושה , יש לטעון אותם בערכים ובמעשים נוספים , מחוללי קדושה . אדרבה , המושג השכיח בספרות חכמים שיש בו זיקה בין קדושה לחיי אדם הוא " קידוש השם . " מושג זה הוא היפוכו של קדושת חיי אדם , שהרי קידוש השם דורש לפעמים ויתור על חיי אדם למען קדושת השם . 272 המונח " קדושת חיי אדם" מופיע בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , בסעיף הראשון : "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם , בקדושת חייו
|
|