פרק ו בין ישראל לעמים

עמוד:229

האכזבה מן הגויים עד כאן הצגנו שלוש אפשרויות של יחס לגויים . הראשונה — יחס אנושי המבוסס על תפיסתם כבני אדם , חלק מן האנושות , בעלי צלם אלוהים וזכויות אדם בסיסיות ; השנייה — יחס מבדל ומפלה שמקורו בייחודו של עם ישראל כממלכת כוהנים וגוי קדוש . מצוות הנוגעות רק לביסוסה של הסולידריות הפנים יהודית ולקשר שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא אינן מחויבות כלפי הגויים והם אינם מחויבים בהן . האפשרות השלישית היא החלה של אחדות ממצוות הסולידריות גם כלפי הגויים במטרה לקיים יחסים מתוקנים עם אומות העולם וכדי להימנע מחילול השם ואף לקדשו . עתה נפנה לגישה אחרת המבוססת על האיבה ההיסטורית שהתפתחה בין עם ישראל ובין רבות מאומות העולם בימי החורבן והגלות . גישה זו , המובעת בדבריו של רבי אבהו , מניחה שאומות העולם איבדו את הזכות להיחשב בעלי צלם אלוהים בשל בגידתם בערכי האנושיות הבסיסיים שהוטלו עליהם : עמד וימדד ארץ ראה ויתרג › ים ויתפצצ › הררי עד שח › גבע › ת ע › לם הליכ › ת ע › לם ל › ( חבקוק ג , ו . ( אמר רבי אבהו אמר קרא : " עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל ( בבא קמא לח , ע"א . ( על בסיס ההנחה שכל בני נח הם בני אדם ברואים בצלם אלוהים ועל בסיס השאיפה למצב אידאלי שבו כל עמי העולם יקבלו עליהם את מצוות בני נח , קיימות שתי גישות עקרוניות בהגות ובהלכה בדבר היחס למצבן התרבותי של אומות העולם בהווה , ומתוך כך היחס המתבקש מעם ישראל כלפיהן . גישה אחת ממשיכה להניח את היחס האוהד והאנושי כלפי אומות העולם ורואה בגילויים של רשעה בקרב אומות אלה סטייה וכישלון זמני — גם אם היקפו של הכישלון עצום במשכי הזמן שלו ובמספרם של בני האדם והעמים שכשלו . להגדרת " אדם" כמי ששומר מצוות ראו ספר הזוהר , רעיא מהימנא , פרשת וארא , כרך ב , כה , ב .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר