פרק ו בין ישראל לעמים

עמוד:221

פגיעה בממון הזולת . הטעיה יזומה היא בבחינת גנבה אסורה , הימנעות מהשבת טעות היא בבחינת הימנעות מהשבת אבדה , המותרת ולעתים אף רצויה ( הגהת הרמ"א לשולחן ערוך , חושן משפט שמח , ב . ( מובן שלנוכח האמור בהלכות גנבה והשבת אבדה , גם כאן חייבים להוסיף את השיקולים של קידוש השם וחילולו . יש להשיב את טעות הגוי ואף את אבדתו במקום שעלול להיגרם מכך חילול השם , ואף מצווה לעשות כן בכל מקום שהמעשה הזה יביא לידי קידוש השם . אפליה בדיני נזיקין המודעות של חכמים למתח הלא רצוי בין ישראל לאומות העולם שמקורו במצוות הלאומיות בכלל , ובמצוות שבין אדם לחברו המוציאות מן הכלל את אומות העולם בפרט , באה לידי ביטוי בכמה מקורות בהלכה ובאגדה . כך למשל בסיפור האגדה על ביקורם של שני סרדיוטות ( אנשי צבא ) רומים מחופשים לבית המדרש . לאחר שלמדו את כל התורה אמרו כך : " דקדקנו בכל תורתכם ואמת הוא , חוץ מדבר זה שאתם אומרים : שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור , של כנעני שנגח שור של ישראל , בין תם בין מועד משלם נזק שלם" ( בבא קמא לח ע"ב . ( הביקורת המושמת בפיהם של הסרדיוטות הרומים אינה אלא דרך לבטא תהייה פנימית של החכמים על חוסר הסימטריה שבהלכה זו : " ממה נפשך , אי ' רעהו' דווקא , אפילו שור כנעני שנגח של ישראל יפטר , ואם ' רעהו לאו דווקא' אפילו של ישראל שנגח של כנעני יתחייב" ( בבא קמא לח ע"ב . ( כלומר אם התורה הגבילה את דיני נזקי השור רק ל"רעהו , " קרי רק בין ישראלים , אזי אם שור של ישראל הזיק לשור של נוכרי או אם שור של נוכרי הזיק לשור של ישראל — צריך להיות פטור . ואם לאו , הרי שבין שנוכרי הזיק לישראל ובין שישראל הזיק לנוכרי — יהיה חייב . ההלכה ששור ישראל שהזיק שור נוכרי פטור ושור נוכרי שהזיק שור ישראל חייב — אינה הוגנת בכל מקרה . מדין — כנגחן — רק נזק כשהזיק בנגיחה , ואילו בעליו של שור " מועד , " דהיינו שכבר נגח כמה פעמים , חייב נזק שלם . 261 ראו יונתן פיינטוך , " נוכרי ושור של נוכרי : על הבדלי גישה בין התלמודים ביחס לגוי" ( פיינטוך , תשס"ז . ( עם החכמים שעסקו בסוגיה זו בפירוט יש למנות את משה דוד הר , " משמעותם ההיסטורית של הדיאלוגים בין חכמים לגדולי רומי" ( הר , ;( 1973

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר