פרק ג קדושה וסגולה

עמוד:198

פרק ג קדושה וסגולה קדושים תהיו הערך העיקרי המכונן את מערכת המצוות שניתנה לעם ישראל ואת מטרותיה הוא ה"קדושה . " וידברה' אל משה לאמר : דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהי › כי קד › ש אני ה' א להיכם ( ויקרא יט , א-ב . ( רש"י : כל עדת בני ישראל — מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל , מפני שרוב גופי תורה תלויין בה . למטרות דיוננו כאן אין צורך להרחיב בביאור המשמעות הפילוסופית והתאולוגית של ה"קדושה" כמושג מופשט . די בכך שנאמר ש"קדושה" מוצגת בתורה בהקשר של ייחודו של עם ישראל וזיהויו כ"עם סגולה , " עם שיש לו קשר מיוחד עם אלוהיו . משום כך עם ישראל מחויב באורח חיים מיוחד עתיר במצוות . הדרישה לקדושה במקרא מופיעה בדרך כלל בצמוד לרשימת מצוות ואורחות חיים המחוללים קדושה זו או נובעים ממנה . אי קיומם של מצוות ואורחות חיים אלה מביאים לידי חילולה של הקדושה , בין שמדובר בקדושת האדם והאומה , ובין שמדובר בקדושתם של מקומות או מועדים . 242 תפיסת הקדושה כתיאור של הפרדה , הבדלה וייחוד מסבירה הרבה מההופעות הלשוניות במקרא . כך בנוגע למושא המוחלט של הקדושה , ה' בכבודו ובעצמו , " וקדוש הוא כינוי , שהוא נקדש ומרומם משתא › ת לו מדה מהמדות , ואם יקרא בהם הוא דרך ההעברה" ( רד"ק על ישעיהו ו , ג , בשם ריה"ל . ( עם השנים , עם התפתחות המינוח של התאולוגיה , ההגות והמיסטיקה , נטענה המילה משמעויות שונות . ראו לדוגמה בספרו של יוסף דן , על הקדושה ( דן , . ( 1997

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר