|
|
עמוד:193
תשובתו של רבי אברהם אבן עזרא לשאלתו של רבי יהודה הלוי נעשתה אבן היסוד בספרו של ריה"ל , ספר הכוזרי . בספר זה מפתח ריה"ל בהרחבה את הרעיון שיסוד האמונה של עם ישראל אינו ההכרה התבונית באל בורא עולם , כמו שביססו אותה הפילוסופים שקדמוהו כדוגמת רבי סעדיה גאון , אלא הידיעה הבלתי אמצעית של סיפור יציאת מצרים וקורות עם ישראל . גם החיוב של עם ישראל במצוות מקורו לשיטתו בבחירתו של עם ישראל בעת יציאת מצרים והשתתפותו במעמד הר סיני . לפי הבנתו של ריה"ל התורה שניתנה לישראל בהר סיני היא תורה לאומית , המתייחסת אך ורק לעם הסגולה שנבחר למלא את הייעוד של השראת השכינה בו . כל העמים האחרים מחויבים במוסר אנושי כללי , רציונלי , אך אינם שייכים ואינם מחויבים , לטוב ולמוטב , בקשר הייחודי הזה ובכל הנגזר ממנו : מצוות , קדושה , נבואה , ארץ ישראל ותורה . ממלכת כוהנים וגוי קדוש פסוקי הפתיחה של מעמד ההתגלות בהר סיני , שבו ניתנה תורה לישראל , שבים ומדגישים את היסוד שהתורה ניתנה לעם ישראל כעם : › משה עלה אל הא להים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר : כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל : אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי : ועתה אם שמ › ע תשמע › בקלי › שמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ : ואתם תהי › לי ממלכת כהנים וג › י קד › ש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ( שמות יט , ג-ו . ( פסוקים אלה , שהם הפתיחה למתן תורה , מציינים שיציאת מצרים ומתן תורה הם נקודת מפנה בעולם ובתורה . הם משנים מן היסוד את המשמעות של קיום המצוות : מכאן ואילך התורה , על הדרכותיה הרעיוניות , הנהגתה המעשית 235 על מעמד הגרים כיהודים המנועים מן הכושר הנבואי , ראו ספר הכוזרי , מאמר א קטו . עוד ראו גוטמן , הפילוסופיה של היהדות ( גוטמן , , 1951 עמ' 114 ואילך . ( וכן יוחנן סילמן , " הטעמים השיטתיים לרעיון בחירת עם ישראל בספר הכוזרי" ( סילמן , תשל"ז . (
|
|