פרק א אנושיות ולאומיות

עמוד:186

שני המחברים כותבים את ספרם לנוכרי המבקש להתגייר . בין שמדובר באדם ממשי ובין שזו בדיה ספרותית , מהמתכונת הספרותית מובן שהספרים נכתבו מתוך מבט הפונה גם אל החוץ , אל אומות העולם . ייתכן שכתיבה זו נועדה לצרכים אפולוגטיים , ייתכן שנועדה לפנות בעקיפין דווקא אל קהל קוראים פנים יהודי שעמד לפני אתגרי האמונות האחרות שבתוכן חי . כך או כך המחברים נבדלים זה מזה ביחסם אל המתגיירים נמעני הספר . במורה נבוכים ניכר מאמץ גדול להפוך את אמונת ישראל ואת תורתו למערכת הגיונית וכלל אנושית , ואילו אצל בספר הכוזרי ניכר מאמץ הפוך , לייחד את אמונת ישראל ואת תורתו לעם ישראל בלבד . הגר של הרמב"ם אינו שונה מישראל ואולי אף עולה עליו , בכך שהגיע אל האמונה מבחירה ומהבנה . הגר של ריה"ל לעולם לא יזכה להגיע למעלתו של אדם מישראל , שכן הוא אינו שייך לשושלת המיוחסת של משפחת בני ישראל . חוכמה ונבואה שני הנתיבים , האנושי והלאומי , מעמידים בבסיס ההכרה האנושית שני כוחות : אמר רבי יהושע : הנביא נקרא מלאך , והחכם נקרא מלאך . הנביא נקרא מלאך שנאמר : " ויאמר חגי מלאך ה , "' והחכם נקרא מלאך שנאמר " כי מלאך ה' צבאות הוא" ( מסכת דרך ארץ , פרק שלום , הלכה יח . ( אמר אמימר : וחכם עדיף מנביא שנאמר : " ונביא לבב חכמה . " מי נתלה במי ? הוי אומר קטן נתלה בגדול ( בבא בתרא יב ע"א . ( 228 הנמען של הרמב"ם הוא עובדיה הגר , תלמידו . ראו " איגרת הרמב"ם לר' עובדיה הגר , " בתוך : אגרות הרמב"ם ( מהדורת שילת , ( עמ' רלג-רלה . הנמען של ר' יהודה הלוי הוא " מלך כוזר . " מקובל לומר שגם אם היה גרעין היסטורי לסיפור גיור הכוזרים בידי רבי יצחק הסנגרי ( אלמנגרי , ( הדיאלוג המתואר בספר הוא פרי יצירתו של ריה"ל . ראו אצל יצחק גוטמן , הפילוסופיה של היהדות ( גוטמן , , 1951 עמ' ;( 115 קולט סיראט , הגות פילוסופית בימי הביניים ( סיראט , תשל"ה ;( ויוחנן סילמן , " המציאות ההיסטורית בספר הכוזרי" ( סילמן , תשל"ח-תשל"ט . (

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר