|
|
עמוד:160
זכויות העבד את מושג העבדות בישראל אין להשוות למושגי העבדות שרווחו בעולם עד העת החדשה , שכן קיומה של העבדות ודיני העבדים כפופים לזכויות היסוד לחיים , לכבוד ולמשפחה . לאדון אין בעלות על חייו של העבד , אלא רק על הזכויות הממוניות המוקנות לו . האדון אינו רשאי למנוע מן העבד לקיים את המצוות שהוא חייב בהן , אפילו כשמדובר בעבד כנעני . אם הזכויות הללו נפגעות , יש לעמוד לצד העבד כדין כל אדם אחר . דוגמאות לכך מצויות לרוב בדיני עבדים שבמקרא ובדברי חז"ל : פגיעה פיזית בשן ועין של העבד הכנעני , ובעוד עשרים ושנים " ראשי אברים" המפורטים בדברי חכמים , מחייבת לשחררו מיד . אסור להסגיר עבד לאדוניו . חובה על האדון להעמיד לרשות העבד מזונות וצורכי קיום בסיסיים , לרבות להשיאו לאישה , ובמקרים מסוימים גם לדאוג לפרנסת משפחתו . בנסיבות אלה אין העבדות נתפסת כשלילה גמורה של החירות , אלא כסוג של הסדר כלכלי לגיטימי . לא ייפלא אפוא שמוצאים עדויות שבני אדם ביקשו למכור עצמם לעבדות כדי לפתור משברים כלכליים בביתם ובמשפחתם . 199 ראו מאמרו של הרב חיים סבתו " החירות ועול מצוות" ( סבתו , תשס"ב ;( וכן הפרק על העבדות בספרו של חיים כהן , זכויות אדם במקרא ובתלמוד ( כהן , תשמ"ט , פרק ז . ( על השוני המהותי בין דיני העבדות במזרח הקדום ובין התורה ראו בתמצית הרצאתו של שר המשפטים ( לשעבר ) פרופ' דניאל פרידמן ( פרידמן , תשס"ז . ( במובן מסוים אפשר לומר שדין עבד נוגע גם להיבט של הזכות : זכות הקניין של האדון . מן העבר השני זכות האדון מבוססת על הפקעת זכות הקניין של העבד . מושג העבדות מבוסס על כך ש"מה שקנה עבד קנה רבו , " כלומר אין לעבד זכות קניין וכל מה שמגיע לידו — נקנה לאדוניו . אפשרות הקניין של אדם ביד רעהו היא יסודה של העבדות . שאלת העבדות אמורה אפוא להידון לא רק מנקודת הראות של הזכות לחירות , אלא גם מנקודת המבט של הזכות לקניין ובוודאי גם מנקודת המבט של כבוד האדם . 200 עבד ואמה עברים חייבים בכל המצוות , ככל אדם מישראל ; ועבד ושפחה כנענים חייבים במצוות שנשים חייבות בהן . 201 רמב"ם , הלכות עבדים ה .
|
|