|
|
עמוד:159
אחיו" ( ויקרא כה , נה . ( לכן באותו הקשר נדרש מקרובי המשפחה לא רק לפדות את העבד , אלא גם לגאול ולרכוש חזרה את הנחלות שנאלץ למכור במצוקתו הכלכלית . מדוע אפוא אין רואים בשלילת החירות מן האדם פגיעה בצלם אלוהים שבו ? מתברר שעל פי דיני עבדים שבתורה , גם במצב של עבדות אין לפגוע בזכויות היסוד הנובעות מהיות האדם צלם אלוהים , ולכן אין מניעה לשרת כעבד . בלשון המקרא והחכמים " עבד" אינו בהכרח לשון גנאי . אנשים פונים לזולתם ומציגים עצמם כ"עבדך" כסגנון של כבוד . עד היום רווחת מילת הפנייה המכבדת " אדוני" כלפי זר מכובד , פנייה המעמידה את הפונה כעבדו של האדון הנמען , ואין רואים בכך פסול . הצגת אדם כ"עבד ה "' נחשבת מחמאה . גם מקרב דמויות העבדים שבמקרא ובספרות חז"ל יש המוצגות כדמויות הראויות לכבוד : הגר שפחת שרה , אליעזר עבד אברהם , בלהה וזלפה שניתנו לרחל ולאה כשפחות ונעשו אימהות שבטים בישראל . וכן בימי חז"ל : טבי עבדו של רבי יהודה הנשיא ( משנה , ברכות ב , ז , ( שפחתו של רבי יהודה הנשיא ( כתובות קג ע"א ; ועוד ) ועוד . כנען נתקלל מכל בני נח בקללת " עבד עבדים יהיה לאחיו" ( בראשית ט , כה . ( מכך נובע גם השימוש במושג עבד כנעני כשם כללי לעבדים מאומות העולם . השימוש בלשון ארור כלפי כנען בעת שנענש בעבדות לאחיו מעיד שהתורה רואה במצבו של העבד מצב פגום , ועדיין אינה פוסלת אותה כל עוד היא מתקיימת בלי לפגוע בזכויות היסוד לחיים , לכבוד ולמשפחה . 197 לדעתו של הראי"ה קוק תכונת העבדות היא תופעה אנושית טבעית , שגם השינוי בהערכתה המוסרית אינו מביא בהכרח לידי היעלמותה מן הטבע האנושי . הרב קוק מתייחס לתכונה של העבד מקבל המרות והנמלט מן האחריות שבחירות , ולא מן ההיבט של המשעבד ( אגרות הראי"ה , א , אגרת פט . ( השוו לדבריו של אריך פרום בספרו מנוס מחופש ( פרום , ( 1992 על הסכנות האורבות לאדם המודרני בבקשו להימלט מהחופש שנכפה עליו . 198 על ההעברה מכנען לעמי " בני חם" כהי העור ראו בעבודתו של אביעזר כהן , " קללת חם בספרות חז"ל , וייחוסה לשחורים ולבני כוש" ( כהן , תשס"א . (
|
|