|
|
עמוד:152
מחילוקי הדעות אינם נובעים מגישה עקרונית , אלא ממיקוד שונה ומייחוס משקל אחר לזכויות אלה ואחרות . ג . חלק גדול מן הוויכוח על מערכת הנישואין הדתית בישראל אינו ויכוח במישור זכויות האדם , אלא במישור צביונה הדתי של המדינה היהודית . איש אינו דורש להחיל את דיני הנישואין והגירושין של התורה על נוכרים החיים בארץ . לפיכך ברור שמקומו של הדיון אינו במסגרת היסוד של זכויות אדם , אלא בחלק השני של הספר , שבו נדון במתח בין השמירה על זכויות האדם ובין הקיום של ערכי הקדושה הנדרשים מעם ישראל . סוגיה זו היא אכן ממוקדי המתח המובהקים של ההתנגשות בתחום הזה , ובכך נעסוק בהרחבה בהמשך הדברים . משפחה ומין התורה רואה בזוגיות של איש ואישה ובכינון משפחה ערך יסוד שאפשר למנותו בכלל הזכויות הבסיסיות ביותר של האדם . חשיבותה של זכות בסיסית זו מביאה לידי כך שבדומה לזכויות אחרות היא יכולה להטיל גם חובות ומגבלות , הן בשל התנגשות של זכויות וערכים בתוך התחום הן בשל התנגשות בין ערך המשפחה ובין חירויות וזכויות אחרות . הניגוד העיקרי בין התורה ובין המחשבה הליברלית בנושא המשפחה והמין מקורו בכך שאחדים מההוגים הליברלים גוזרים את יחסם אל נושא המיניות בעיקר מזכויות היסוד של החירות והשוויון ואינם מחשיבים במידה דומה את ערכי המשפחה . אדרבה , יש הרואים בערך המשפחה ערך מסורתי , קדם ליברלי , שאינו עומד כנגד ערכי הליברליזם . לפיכך המחשבה והחקיקה הליברלית נמנעות מלהתערב במימוש היצרים המיניים שכן הם אמורים להיות חלק מן החופש 190 ראו אביעד הכהן , " על עבירות מין ואיסור הטרדה מינית" ( הכהן , תשס"ה , ( III והמקורות שהביא בהערה ; 20 אורית קמיר , " איזו מין הטרדה" ( קמיר , תשנ"ח , עמ' ;( 317 מרדכי קרמניצר וליאת לבנון , " האיסור הפלילי על הטרדה מינית" ( קרמניצר ולבנון , תשס"א ;( שולמית וסרקרוג , " מה בין מבחן האדם הסביר למבחן הסבירות כמאבחן בעבירה של הטרדה מינית " ? ( וסרקרוג , תשס"ג ;( שרון רבין מרגליות , " מי מוטרד מהטרדה מינית בעבודה " ? ( רבין מרגליות , תשנ"ט . ( וראו גם יובל לבנת , " איזה מין פמיניזם ? — הרהורים בעקבות פרשת גלילי" ( לבנת , תשס"א ;( מיכל שקד , " איך הפסיד תא"ל ניר גלילי את קידומו " ? ( שקד , תשס"א . (
|
|