|
|
עמוד:140
את זכויות האזרחים , היא אחד היסודות המאפשרים את תפקודו של שלטון תקין . מצד אחר נאומו של שמואל משקף את עמדתם הזהירה והביקורתית של נביאי ישראל , הסבורים שיש להגביל את כוחו ואת סמכותו של המלך , ולפיכך גם של כל מערכת שלטון שהיא , כדי שהכוח לא ינוצל לרעת העם ולטובתו האישית של השליט ומקורביו . הקניין הפרטי והמדינה תורת הזכויות בעולם האירופי והמערבי החלה את דרכה במוצאי ימי הביניים ובראשית העת החדשה במאבקו של הציבור לשחררו מעולן של האצולה והמלוכה , שנחשבו בעלות הריבונות וזכויות הקניין על האדמה ועל הרכוש . בשונה מכך , תורת ישראל לא נדרשה למאבק שכזה ברוב ימיה . נקודת המוצא של עם ישראל הייתה בהתמודדות נגד שלטון זר וביציאת מצרים מעבדות לחירות . זו על פי הראי"ה קוק התודעה הבסיסית המונחת " בראשית מטעו" של העם " ) למהלך האידיאות בישראל , " אורות , עמ' קד . ( לפיכך התורה מניחה את קיומן של זכויות הפרט ושל הרכוש הפרטי ונזקקת למצוא סימוכין ליכולתו של בית הדין — נציג הציבור והשלטון — להפקיע את ממונו של היחיד בעת הצורך . הנביאים נאבקו נגד המלכים שהפרו את הערכים הללו וכדרכם של מלכים בכל מקום ניסו להגדיל את כוחם ואת הונם על חשבונו של האזרח . " כרם נבות" הוא הדוגמה המקראית המופתית למאבק כזה . סיפור כרם נבות מראה שאחאב המלך הישראלי , אף שנחשב מלך חוטא ועובד עבודה זרה , לא מצא דרך להפקיע את רכושו של האזרח נבות , ולשם כך היה צורך בייבוא של רעיונות זרים באמצעות איזבל אשתו הצידונית . את אחדות מהתלונות על חוסר ה"משילות" במדינת ישראל כיום אפשר להסביר בכך שלעם ישראל מסורת מפותחת של הישרדות כפרטים וקהילות יותר מניסיון של שלטון מרכזי חזק . לצד חסרונותיה של תופעה זו , כדאי גם לזכור לברך על התועלת שיש בה לחיזוק ולביצור האזרחים , 175 ראו אמנון שפירא , " המלוכה הקדומה במקרא : שלטון המשחית את עצמו" ( שפירא , תשס"ג . (
|
|