|
|
עמוד:132
מצוות בני נח , כלומר תביעה אנושית בסיסית ואוניברסלית . כך לדוגמה פרשת שופטים שבתורה מתארת את אופייה של מערכת המשפט הרצויה : שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' א להיך נתן לך לשבטיך ושפט › את העם משפט צדק : לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יע › ר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם : צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' א להיך נתן לך ( דברים טז , יח-כ . ( בידי החברה ונציגיה — מערכת השלטון ומערכת המשפט — כמה תפקידים שנועדו להבטיח את קיומה של זכות הקניין ולמנוע את הפרתה . ראשית , מוטל עליה להגדיר את פרטי דיני הממונות הקובעים את הזכויות ואת החובות של כל אחד מן הציבור . דינים אלה מצויים במשפטי התורה וגם בידי הממסד השלטוני : " דינא דמלכותא . " החברה מצווה , באמצעות מוסדותיה הנבחרים והממוניים , על השפיטה , על אכיפת הדין , על מתן הגנה לאדם מפני מי שמבקש לפגוע בזכויותיו הממוניות וגם על ענישה של מפרי החוק . בתי דין וסמכותם חכמים מבחינים בין סמכות בית הדין לענייני ממונות ובין סמכותו לדיני עונשים ודין פלילי . כוחם של דין העונשין והדין הפלילי פחת עם ביטול הסנהדרין , קטיעת מסורת הסמיכה של חכמים מדור לדור ואובדן האוטונומיה המשפטית ; אבל דיני ממונות חייבים להוסיף ולהתקיים בכל קהילה כדי " שלא תנעול דלת בפני לווין , " כלומר כדי שהמערכת הכלכלית תמשיך להתקיים כסדרה . 164 הדרישה לכונן מערכת משפט היא מהדרישות היסודיות ביותר של התורה , וההתייחסות אליה חוזרת פעמים רבות . דוגמה מרשימה לכך היא מקומה של פרשיית מינוי השופטים לפני מתן תורה בהר סיני . כביכול אי אפשר לתת תורה לעם לפני שמסדירים את המערכת שתפעל להנחלתה , לכינונה ולאכיפתה . הוויכוח בין יתרו למשה בדבר הצורך במערכת כזאת , והעובדה שהרעיון של מערכת המשפט מתואר כהצעה וכיוזמה של יתרו , מעידה בין היתר על האוניברסליות של הרעיון . 165 רמב"ם , סנהדרין ה , ח .
|
|