|
|
עמוד:130
בהיבטים המשפטיים הן בהיבטים הקרימינולוגיים של התופעה והמאבק נגדה . מבחינת יחסה של התורה — האיסור הוא חד משמעי וחמור ביותר . גזל איסור גזל ואיסור חמס הם אופנים אחרים של פגיעה בזכות הקניין . גזל מובחן מגנבה בכך שהוא נעשה בגלוי לעיני הבעלים . חמס מובחן מגנבה בכך שהבעלים מקבלים את תמורת החפץ הנגזל , אף שלא הסכימו למכרו . משני אבות האיסורים הללו יכולים להיגזר רוב דיני הממונות . כל פגיעה נזיקית או אי קיום של התחייבות ממונית מביאה לידי הפסד ממון , וממילא אם אינה משולמת היא ענף של גזל או חמס . זה מעמדם של הלנת שכר , איחור בפריעת חוב , רשלנות בשמירה על רכוש הזולת ועוד ועוד . כל אלו , ביסודן , הן הפרות של זכות הקניין או בנוסח אחר : זלזול בערך הקניין שהתורה הקפידה עליו עד מאוד . נזיקין איסור ההזקה לזולת מתחלק לנזקי גוף ולנזקי רכוש . נזקי גוף אסורים גם מצד ערך החיים וגם מצד ערך כבוד האדם . נזקי ממון אסורים בעיקר מצד זכות הקניין , 159 עגום מאוד לגלות עד כמה גדול הפער בין האידאה היהודית המסורתית ובין המציאות הקשה במדינת ישראל כיום בתחום הסחר בעובדים זרים ובנשים . ברור שהאיסור שווה בחומרתו לגברים ולנשים , ואין צורך להרחיק לכת עד סחר לזנות כדי להזדעזע מחומרת העברה . מקור חשוב להבנת מידת ההתנגדות לחטיפת בני אדם ומכירתם לעבדות נמצא במקורות האגדה , הרואים במיתות המשונות של " עשרת הרוגי מלכות" עונש על מכירת יוסף בידי האחים ( דן , . ( 2007 אמנם יש הבדל בין דיני גנבת נפשות מישראל ומן הגויים , שמקורו ביחס האחווה לבני " ממלכת הכוהנים , " כמו שיתבאר בשער השני ; אבל ההבחנה בפרטי הדינים והעונשים אינה מבטלת את התפיסה הבסיסית הרואה בגנבת נפשות ובהתעמרות באדם פגיעה חמורה ויסודית ביותר , קרובה בחומרתה לרצח , גם בכל הנוגע לגויים . 160 בתורה עונשו של גנב חמור מעונשו של גזלן . הגנב משלם כפל , והגזלן רק את שווי הגזילה . חז"ל מסבירים שמעשה הגנבה חמור יותר מפני שעושהו מדמה לעצמו שהוא יכול להסתתר מפני ה' או מפני שהוא ירא מבני אדם ואינו ירא מן האלוהים ( תוספתא , בבא קמא ז , ב , ומקבילות . ( 161 שולחן ערוך , חושן משפט לד , יג .
|
|