|
|
עמוד:120
העובדה שהוא מופיע במקומות רבים ובהקשרים שונים אינה עושה אותו למטא הלכה , כשם ששיעור " כזית" המשמש בהלכות שונות הגדרה של שיעור מינימלי לאכילה לא ייחשב מטא הלכה . השימושים שהפוסקים עושים בערך כבוד הבריות משקפים מגוון רחב של מושגי כבוד שיש להתחשב בהם . מקצתם תלויי הקשר היסטורי , תרבותי וחברתי , ואולם אין זה אומר שהם הגיעו אל עולם ההלכה מבחוץ . שורשם של מושגים אלו מצוי בתורה שבכתב , גזעם ניצב איתן בתורה שבעל פה , ונופם מתפשט על כל חלקי התורה כולה . עם זה , כפי שהתבאר , ה"כבוד" עצמו הוא מושג יחסי ומשתנה המושפע גם מנסיבות חברתיות ותרבותיות , ולפיכך לעתים נדמה כאילו הערך עצמו מקורו במקורות זרים המנוגדים לערכי התורה , ולא היא . אפשר להדגים זאת בנקל על ידי הערך כבוד האישה . כמו שהראינו לכל אורכו של פרק זה , מושגי הכבוד מחייבים כלפי איש וכלפי אישה במידה שווה , ומקורם אחד : צלם אלוהים שבאדם . עם זה מהו כבודה של אישה בכל דור ובכל חברה — דבר זה אינו קבוע ומשתנה והולך בהתאם למוסכמות המקובלות במשפחה , בקהילה ובחברה שאישה אחת מסוימת חיה ופועלת בהן או בציבור הנשים בכללותו . 139 שושנת העמקים ( ר' יוסף תאומים , בעל פרי מגדים , ( כלל ו . עוד ראו הרב אליעזר ברקוביץ , ההלכה — כוחה ותפקידה ( ברקוביץ , 1981 עמ' ;( 117-105 הרב דניאל שפרבר , נתיבות פסיקה ( שפרבר , תשס"ח , עמ' ;( 159-147 אנציקלופדיה תלמודית , הערך "כבוד הבריות . "
|
|