|
|
עמוד:113
תלמיד שגלה לערי מקלט מגלין רבו עמו , שנאמר " וחי , " עשה לו כדי שיחיה , וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה חשובין ( רמב"ם , הלכות רוצח ז , א . ( דעת : זכות לחינוך חז"ל לא הסתפקו בחובה הפרטית המוטלת על ההורים לחנך את ילדיהם ולהקנות להם דעת ומיסדו את הזכות הזאת בדרך של הקמת מערכת חינוך שוויונית לכול . על פי הגמרא , מאז תקנת יהושע בן גמלא בשלהי תקופת הבית השני כל ילדי ישראל זכאים לחינוך , והאחריות על חינוכם מוטלת על הציבור . לדעת חכמים אי אפשר להשאיר את האחריות לחינוך בידי ההורים מפני שמחויבותם ויכולתם להעניק חינוך ראוי לילדיהם אינן מספקות . אפשר גם שחששו שהיא פחותה ממידת מחויבותם הטבעית לדאגה לצורכיהם החומריים . יחסיות ערך הכבוד כאמור לעיל , כבוד הוא מושג יחסי המשתנה לפי מעמדו של האדם בחברה , לפי המוסכמות המקובלות ולפי ההקשר שמעשה הביזיון נעשה בו , אם כי ישנם גם מושגים אובייקטיביים יחסית של כבוד . לא כאן מקומו של בירור מקיף וממצה , ונסתפק בהצגת כמה עקרונות . 131 לתועלת ההשכלה לשמירת הבריאות בעיני חז"ל ראו יומא פג ע"ב , פד ע"א ; יבמות סד ע"ב ; חולין נט ע"א ; ירושלמי , יומא ח , ה ( מה , ב . ( לתועלת ההשכלה לעניינים פוליטיים בסיפור הצלתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה ראו איכה רבה א , לא . על תועלתה של ההשכלה להצלה מסכנה — קהלת רבה ז , לפסוק יא . ספר החינוך , בסימן תי , מצביע על המקור להנחיה להגלות את רבו של הגולה יחד עמו לעיר המקלט בפסוק "החכמה תחיה בעליה . " 132 בבא בתרא כא ע"א . עוד ראו אביעד הכהן , " הזכות לחינוך ב'מדינה יהודית ודמוקרטית "' ( הכהן , תשנ"ט ;( II יורם רבין , " ולמדתם אתם את בניכם : הזכות לחינוך והחובה לחנך" ( רבין , תשס"ד ;( נעמה סט , " החינוך כחובת הציבור במשפט העברי" ( סט , תשס"ה ;( ובפרק השלישי בספרי אגדה למעשה , ב ( ברנדס , . ( 2011
|
|