|
|
עמוד:108
הכבוד שבהופעתו . הביזיון אינו רק לפוחח עצמו אלא גם לקהל כולו . עם זה גברים נבדלים מנשים וגם חברות ותקופות נבדלות אלה מאלה בהגדרת הלבוש הראוי — ככל נושאי הכבוד , שהם יחסיים , סובייקטיביים ותלויי הקשר היסטורי וחברתי . צנעת הפרט חלק מחובת הצניעות מוטלת על האדם עצמו ועל התנהגותו בחברה , אבל היבט אחר שלה מוטל על החברה כלפיו . על אדם לכבד את הפרטיות ואת הצניעות של זולתו כחלק מזכויותיו של הזולת , שאסור לפגוע בהן . הדבר נכון הן באופן אישי הן בתכנון רחב יותר של חיי החברה , מאדריכלות ועד תקשורת : וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו ר › ח א להים [ ... ] מה טב › אהליך יעקב משכנתיך ישראל ( במדבר כד , ה . ( רש"י : " מה טובו אהליך" — על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה . רבי יוחנן סבור שמה שראה בלעם הוא ש"פתחי אוהליהם לא היו מכוונים זה כנגד זה , " כלומר שהמחנה במדבר סודר כך שלא ניתן היה להשקיף או להציץ מאוהל אחד אל שכנו . רבי יוחנן סבור שזה הבסיס המקראי למערכת ההלכות המסועפת בפרקים הראשונים של מסכת בבא בתרא , העוסקים בהסדרה של הפתחים , החלונות והמחיצות שבין בתים וחצרות . ההנחה המשותפת לכל ההלכות הללו היא שיש להבטיח את זכותו של האדם לפרטיות בביתו ובחצרו . 122 משנה , מגילה ד , ו : " הפוחח אינו עובר לפני התיבה , אינו קורא בתורה ואינו נושא את כפיו — משום כבודו של הציבור . " הגדרתו של " פוחח : " מסכת סופרים יד , יב : " מי שנראין כרעיו או בגדיו פרומים או ראשו מגולה . " רמב"ם , הלכות תפילה ח , יב : " מי שכתפיו מגולות . " וכן בשולחן ערוך , אורח חיים נג , יג . 123 בבא בתרא ס ע"א . ראו מאמרו של ר' יעקב גנק לסוגיית "היזק ראיה" ( גנק , תשס"ד . (
|
|