|
|
עמוד:88
בדבריו של הרב אוירבך ניכרת הדו ערכיות שבין הרחמים על הסובל ייסורים ובין הערך הקיים בחיים , אפילו הם מלאי ייסורים . בסופו של דבר הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של החולה הסובל עצמו . סיכום ערך החיים הוא ערך עיקרי בתורה , שמקורו בהיות האדם צלם אלוהים . הוא דוחה כמעט את כל המצוות שבתורה , לרבות זכויות וערכי יסוד אחרים כדוגמת זכות הקניין , הזכות לחירות וכבוד האדם . ערך החיים מחייב זהירות , אחריות ומאמץ מרובה לשמירת החיים והגנתם , אבל עם זה יש מקרים שבהם ערך החיים מוגבל . הגבלה זו מתרחשת בדרך כלל כאשר כנגד ערך החיים של אדם אחד עומדת הזכות לחיים של אדם אחר או כאשר מנגד עומדת שאלת איכות החיים . ייתכן שהחובה לשמר חיים שאין בהם איכות של חיים וחיים שאין בהם כבוד אינה בלתי מוגבלת . המצוות שחובה למסור עליהם את הנפש מלמדות שיש ערכים יסודיים הדוחים גם את ערך החיים , אולי מפני שבלעדיהם אין לחיים טעם וערך מספיק . 87 הרב ש"ז אוירבך קובע שיש ערך לחיים של חולי ויסורים , על פי סוטה כ ע"א , וכן רמב"ם , הלכות סוטה ג , כ . ואולם הוא סבור שאי אפשר לחייב כל אדם בסבל שכזה אם אינו מביע רצונו בכך . פסיקתו של הרב אוירבך משקפת מצב שבו עדיין ניתן היה להבחין הבחנה ברורה בין תפקוד עצמאי עצמוני ובין תפקוד מלאכותי על ידי מכשירים . נראה שכללי האתיקה הרפואית משתנים חדשות לבקרים עם התפתחות הרפואה והטכנולוגיה הרפואית , והמציאות שבה אפשר לספק לגוף האנושי הרבה מאוד מהתפקודים המונעים מיתה — באמצעות מכשירים המחליפים איברים חיוניים כמערכת הדם והנשימה או העיכול — פתחה תחומים חדשים של הצלת חיים במצבי סיכון שלא היו קיימים בעבר . בנושא בכללותו דנה בהרחבה ועדה ציבורית בראשותו של הרב פרופ' אברהם שטינברג . ראו " הבסיס ההלכתי להצעת חוק החולה הנוטה למות" ( שטינברג , , ( 2003 וכן " דו"ח הוועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות" ( שטינברג , . ( 2002 עוד ראו במאמרו של הרב מרדכי הלפרין , " מניעת טיפול בחולה ALS והמתת חסד : המשותף והשונה בין פסק הלכה להכרעת שופט" ( הלפרין , ;( 1997 בתשובתו של הרב ישראל מאיר לאו , שו"ת יחל ישראל , סימן נד ; ובמאמרו של נעם זהר , " צלם אלהים והכרעות רפואיות : קדימה וסדרי עדיפויות בשאלות חיים ומות" ( זהר , תשנ"ב . (
|
|