|
|
עמוד:85
לפי תפיסה זו ערך חיי אדם אינו רק זכות , הוא גם חובה , לרבות חובת האדם כלפי חייו שלו . עיקרון זה כבר הוסבר לעיל בהקשר של שמירת הבטיחות והבריאות , והוא מתעצם שבעתיים כשמדובר בעצם החיים . עם זאת יש להכיר בכך שהמאמרים החריפים המתנגדים להתאבדות מקורם לעתים בצורך הסברתי מניעתי , ובדיעבד יש נטייה להמעיט באשמתו של המתאבד ולמצוא צידוקים למעשה ולעושהו על ידי התכחשות לעובדת ההתאבדות עצמה , על ידי הבנה לרוחו של המתאבד ותפיסתו כאנוס או חסר דעת ועל ידי הקלה בהלכות הפוטרות מאבלות עליו . הפלת עובר נושא ההפלות נחשב נקודת מחלוקת בין גישות שמרניות , המתנגדות להפלות בטענה שזהו רצח , ובין גישות ליברליות , המתמקדות בזכות האישה על גופה . למעשה הגדרה זו של הוויכוח אינה מדויקת , שהרי מדובר גם בזכותו של העובר לחיות , והשאלה העיקרית השנויה במחלוקת היא איזו זכות גוברת — זכות העובר או זכות האם . 82 לעיל עמ' . 69-68 83 מסכת שמחות ב , הלכה א ; ובמסכת אבל רבתי ג , הלכה ה . דברי רבי עקיבא : " הנח לו בסתמו , אל תברכהו ואל תקללהו" ( שם . ( וראו בשו"ת אפרקסא דעניא ( ר' דוד שפרבר , רומניה , המאה העשרים , ( חלק ג , יורה דעה , סימן רכא , המחבר מלקט את השיקולים להקלה בהערכת התאבדות . לניתוח ספרותי של הלכות מאבד עצמו לדעת במסכת אבל רבתי , והשניות העולה משם בין היחס השולל את ההתאבדות ובין הצורך לנהוג בחסד עם האבלים ואף עם המתאבד עצמו , ראו מאמרו של בנימין גזונדהייט , " מאבד עצמו לדעת" ( גזונדהייט , . ( 2004 לדיון מקיף במאמר חז"ל הקובע שהמאבד עצמו לדעת אין לו חלק בעולם הבא ומקורותיו , ראו בתשובת יביע אומר ( הרב עובדיה יוסף , ( חלק ו , יורה דעה , סימן לו . בתשובה זו מנה הרב עובדיה מובאות רבות בדבר היחס להתאבדויות מעילות שונות — מאימת התעללות מינית ועד אהבה נכזבת . תשובתו עוסקת בשאלה אם מצווה על בניו של המתאבד לומר עליו קדיש ולקיים את כל הנהוג לעילוי נשמתו . התשובה משקפת גם היא את הדו ערכיות בין השלילה החריפה של מעשה ההתאבדות עצמו ובין היחס המכבד כלפי האדם שהתאבד . וראו גם את מאמרו של משה דרורי , " על המאבד עצמו לדעת" ( דרורי , תשס"ו . (
|
|