|
|
עמוד:83
במישור אחר עומדת שאלת סמכות ההחלטה בנושאים אלה : האם יש בדברים אלו הכרעה מחייבת על פי החוק או ההלכה ? האם השאלה תלויה בצוואתו של הנפטר התורם ? מהו מעמדה של משפחת הנפטר בעניין : האם דרושה הסכמת המשפחה ? באיזו מידה יש למשפחה זכות להסכים או לסרב ? האם " כבוד המשפחה" רלוונטי בהקשר זה , או שמא המשפחה רק אחראית , בשל הקרבה האישית , לדאוג לכבודו של הנפטר , כשבעצם חובה זו אינה שונה במהותה אלא רק בשיעורה מן החובה המוטלת על כל אדם אחר ? לכאורה בשיח טהרני חירותני של " זכויות" אי אפשר לכפות על אדם לתרום איברים , כמו שאי אפשר לחייבו ב"לא תעמוד על דם רעך . " דווקא שיח הערכים המחייבים יכול להכריע שחובת הצלת חיים חשובה מכבוד המת ולחייב את הנפטר או את משפחתו לתרום איברים להצלה , אולי אפילו בלי להתחשב בדעתו . נטילת איברים מאדם חי בשאלה של נטילת איברים מן האדם החי לשם הצלת חולה , כבדוגמה של תרומת כליה , עומדות זו כנגד זו זכויות החיים וחובת ההצלה של החולה אל מול החשש לסיכון חייו של התורם . על הכול מוסכם שלאיש אין רשות ליטול איברים בכפייה מזולתו , בין שמדובר באדם פרטי ובין שמדובר במערכת הרפואה או המדינה . 79 הדעה שתרומת איברים מן הנפטר אסורה לחלוטין אין לה ולא כלום עם ערך החיים ומצוות ההצלה הנגזרת מ"לא תעמוד על דם רעך . " כנגד דעה נפוצה ושגויה שהיהדות מעדיפה את שלמות גופו של המת על פני פיקוח הנפש של החולה פועלים ארגונים כגון המרכז הלאומי להשתלות ו"בלבבי . " ראו תשובתו של הרב נחום רבינוביץ' ( ישראל , המאה העשרים , ( שו"ת שיח נחום , סימן עט ; וראו גם בקובץ קביעת רגע המוות ( הלפרין ואליאב , תשס"ח . ( לעניין מעמדם של הנפטר ומשפחתו בקבלת ההחלטה על תרומת איברים , ראו שו"ת יביע אומר ( הרב עובדיה יוסף , ( חלק ו , אורח חיים , סימן ו . ראו את מאמרו של הרב שאול ישראלי , " תרומת איברים מן המת : הסכמת הנפטר ומעמד המשפחה" ( ישראלי , , ( 1997 ואת מאמרו של הרב שבתי א' הכהן רפפורט , " מעמד בני המשפחה במניעת הוצאת איברים מגוף קרובם המת" ( רפפורט , . ( 1989 80 הרעיון המשונה שהועלה באופן מסוים בספר תורת המלך , שעל פיו מותר לקצור איברי גוי גם בלא הסכמתו על מנת להציל חיי יהודי , אינו עומד בשום קריטריון הלכתי מקובל . ישתקע הדבר ולא ייאמר . ראו בתגובתו של אריאל פינקלשטיין לספר זה ( פינקלשטיין , תשע"ב . (
|
|