|
|
עמוד:51
פריצת הגבולות האנושיים : הסתת הנחש קריאה מדויקת בסיפור החטא הראשון מגלה כי הנחש פיתה את האישה , ובעקבותיה נתפתה גם האיש , בפיתוי נשגב : ויאמר הנחש אל האשה : לא מ › ת תמת › ן . כי ידע א להים כי בי › ם אכלכם ממנ › ונפקח › עיניכם והייתם כא להים ידעי ט › ב ורע ( בראשית ג , ד-ה . ( העוצמה המובטחת בדברי הנחש מסמאת את עיניו של האדם וגורמת לו להתפתות להסתה . האדם ואשתו מוטעים לחשוב שהאיסור חוסם בפניהם את האפשרות להגיע למיצוי גבוה יותר של יכולותיהם : " והייתם כאלוהים . " פיתוי הנחש מסמל את רצונו של האדם לפרוץ את הגבולות שהציב לו בוראו או את אלו שמציבה לפניו הבריאה גם אם הדבר נוגד את טבעו ואת צרכיו הראשוניים . הצד השני של המטבע הוא שהחטא הקדמון גם הפך את האדם ל"יודע טוב ורע . " נמצא שהתעוזה והנכונות להסתכן בפריצה של גבולות היכולת האנושית הן גם שורש התעוזה של הממציאים והמגלים . האכילה מהעץ האסור כוללת בתוכה הן את האיסור , המגבלה , הן את סוד פריצתו ואת האפשרות להתגבר על המגבלות הטבעיות כדי לכבוש עולם ומלואו . גם להצבת הגבולות יש אפוא גבולות , ויש לזכור ש"ענוות יתר" גם היא אינה תכונה רצויה לאדם היוצר , המגלה והכובש . 38 ראו אצל הראי"ה קוק , " יצר הרע של קנאה בא להים" ( שמונה קבצים , א , עמ' קכט-קל . ( 39 הרמב"ם מתאר את מעשה העברה כחולי הנפש וכפעילות הרסנית שהאדם מפנה כלפי עצמו . ראו שמונה פרקים , פרק ג . בהקשרים אחרים נתפסות לפחות חלק מהעברות ככשל משני למעשה של תיקון שמגמתו חיובית : " לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה , ואין בדור מי שיוכל להראות את הדרך , בא הענין על ידי התפרצות . ומכל מקום יותר טוב הוא לעולם שיבוא ענין כזה על ידי שגגה , ובזה מונח היסוד של מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין . רק כשהנבואה שרויה בישראל אפשר לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה , ואז נעשה בדרך היתר ומצוה בגלוי . ועל ידי סתימת אור הנבואה , נעשה תיקון זה על ידי פרצה , שמדאבת את הלב מצד עצמה , ומשמחת אותו מצד תכליתה" ( הראי"ה קוק , שמונה קבצים , ב , עמ' ל — ערפלי טוהר . (
|
|