|
|
עמוד:36
אדם יחידי : קריאה לשלום לפי המשנה במסכת סנהדרין הקריאה לשלום ניצבת על בסיס הנחת השוויון בין הבריות . " שלום הבריות" מקורו בהכרה שאדם אינו יכול לומר לחברו " אבא גדול מאביך" כי שניהם בני אב אחד . מעניין שהמשנה אינה טוענת שהשלום בין הבריות מקורו בערך האחווה , כדרך שאמר אברהם ללוט : " אל נא תהי מריבה ביני ובינך [ ... ] כי אנשים אחים אנחנו" ( בראשית יג , ח . ( אולי מפני ששני האחים הראשונים בעולם , בניו של אדם הראשון , הם ראשוני הנלחמים , וביניהם אירע הרצח הראשון . המשנה גם אינה טוענת לקיומו של שוויון גמור בין בני האדם , דבר שאינו קיים במציאות כלל , כנראה גם לא כאידאל . היסוד שהמשנה בונה עליו את ערך השלום הוא קיומו של האב המשותף לכל בני האדם . עובדה זו מסכלת את היכולת של אדם לטעון לעדיפות ערכית על פני חברו מסיבות של גזע ותורשה , אך אינה מבטלת את ההכרה בהבדלים ובשוני בין בני אדם , וממילא את האפשרות לתחרות , להישגיות ואת השאיפה לייחודיות . יש בכך קריאה לשלום המבוססת על פלורליזם עמוק . רבים במהלך הדורות ובאסכולות שונות . כאן השימוש ב"שוויון" איננו נשען על פירוש מסוים , אלא על אינטואיציה יסודית יותר שעליה יכולות להתבסס גישות שונות . גם כשהוא מנוסח באופן מופשט לחלוטין , הוא ערך מכונן בתרבות ובמשפט . 19 חז"ל הצביעו כאן על הבעייתיות הקיימת בתורות גזע המבדילות בין סוגים של בני אדם על פי מוצאם והתפתחותם . ההיסטוריה של המאה התשע עשרה והעשרים לימדה שרעיון האבולוציה ותורות גזע שהתפתחו בסמיכות לו היו בסיס לטיפוחן של אידאולוגיות רצחניות ביותר . ראו לדוגמה גלבלום , תשס"ה , עמ' . 88-76 הזיקה בין רעיון השוויון לרעיון האחווה — כולנו בני אב אחד אנחנו — מופיעה בהצהרת זכויות האזרח הצרפתית מ . 1789 הסיסמה העיקרית של המהפכה הצרפתית הייתה : חירות , שוויון , אחווה , והאחווה ( fraternit ›) איננה רק מס שפתיים , אלא ביטוי קונקרטי של יחסי קרבה משפחתיים ( סמליים וממשיים ) בין בני האדם . ישעיהו תדמור סבור שכדי לבסס חברה דמוקרטית בריאה , חייבים לצרף את ערך האחווה לערכי השוויון והחירות ( תדמור , תשס"ב . (
|
|