|
|
עמוד:31
בשלב זה יש להקדים דיון קצר על עצם השימוש במונח " זכויות . " המונח " זכויות" במובנו המודרני — Rights — אינו מצוי בלשון המקרא ובדברי חז"ל . בעולמה של תורה הזכויות מוצגות בד בבד עם החובות הנובעות מהן . זכותו של אדם לחיים היא גם חובתו לשמור עליהם וגם חובתו של הזולת לאפשר לו אותם . או אחרת : חובתו לכבד את זכותו של הזולת לחיים ולהגן עליה . זכותו של אדם לכבוד היא גם חובתו לשמור על כבודו ועל צלם אלוהים שבו , גם חובתו של הזולת לכבדו וגם חובתו לכבד את זולתו . זכות הקניין מחדשת את קיומו של הקניין הפרטי , שאינו מובן מאליו . היא מחייבת את הזולת להיזהר ברכושו של חברו , אבל יש בה גם אחריות של האדם כלפי רכושו שלו , כלפי רכושו של הזולת וכלפי הבריאה כולה . החובה " לעובדה ולשומרה" קובעת שהאדם אינו רשאי לנצל את זכות הקניין שלו בלי מגבלות . לפיכך נכון יותר להשתמש במונח " ערך" כמונח כללי , הקודם ל"זכות" ול"חובה" הנובעות ממנו . בהמשך הדברים ישמשו אותנו מונחים אלה בערבוביה מסוימת , על פי ההקשר המתאים . יש לשים לב שעצם התרגום משיח של " זכויות" לשיח של " ערכים" מכיל פער תפיסתי בין מושג זכויות האדם במובנו המקובל בתרבות הכללית ובין מקבילותיו בתורת ישראל , שיתוארו בחיבור זה . צלם אלוהים : ערך החיים ערך החיים מיוסד על המושג " צלם אלוהים" בצו שניתן ליוצאי תיבת נח אחרי המבול : 12 בתיאור המקראי החובות המוסריות המוטלות על האדם מודגשות יותר מזכויותיו . להנגדה בין תפיסת הזכויות הליברלית לתפיסת החובות בתורה ראו בספרו של יואל פלורסהיים , מדינת ישראל — חברה יהודית ? ( פלורסהיים , תשמ"ו , עמ' . ( 38-34 ספרו הלא מוכר של פלורסהיים הוא בעיניי אחד החיבורים המעניינים והחשובים בתחום של יהדות וזכויות אדם . פלורסהיים מציע לבסס את החוק , את התרבות ואת החינוך ההומניסטיים במדינת ישראל על יסודות התורה וההלכה ומצביע על הכשלים הקיימים במצב הנוכחי , שבו הם מבוססים בעיקר על ערכי הליברליזם המערבי . קדם לו בהבחנה זו השופט משה זילברג בספרו כך דרכו של תלמוד ( זילברג , תשכ"ד , עמ' . ( 73-72 עוד ראו ויגודה , תשס"ה ; III הכהן , , 2007 עמ' . 52-49
|
|