|
|
עמוד:19
נקודת המבט של השער השני שונה לחלוטין . קראתי לשער בשם " ממלכת כוהנים וגוי קדוש , " באשר הוא מבוסס ברובו הגדול על תפיסתו של עם ישראל כעם שה' בחר בו להיות לו ל"עם סגולה . " מערכת המצוות והמוסר של התורה , מנקודת מבט זאת , מכוננת ומבטאת את היחס המיוחד שבין ה' אלוהי ישראל לעמו . זו תפיסת עולם לאומית , המתייחדת אך ורק לעם ישראל , ומקורה ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני . היא עומדת ביסודו של חומש שמות , ופניה הפרטיקולריים באים לידי ביטוי במכלול של תרי"ג מצוות בכלל , ובאלו המכוונות לעם ישראל , ל"אחיך" ול"רעך , " בפרט . ההבדל בין התמונה העולה מן השער הראשון לזו העולה מן השער השני הוא יסודו של הקיטוב והדיאלקטיקה שבין שני העולמות . החידוש בדברינו הוא שאין מדובר במתח בין יהדות לעולמיות , אלא במתח פנימי בתוך עולמה של תורה , שבכתב ובשעל פה גם יחד . התורה שניתנה לעם ישראל בסיני דורשת לפעמים ויתור על ערכי יסוד של זכויות אדם כגון ערכי השוויון והחירות , ולעתים גם על החיים עצמם , כדי להשיג את ערכי הקדושה המיוחדים לעם ישראל . התפיסה העומדת ביסודה של תורת סיני היא שקיימת ברית מיוחדת בין עם ישראל ובין ה' אלוהי ישראל . ברית זו מחייבת את עם ישראל לקיים בארץ ישראל חברת מופת המגלה בעולם לעיני העמים את מלכות ה' וגדולתו ומחייבת את ה' בהשגחה מיוחדת על העם הזה . שאר בני האדם משאר אומות העולם אינם מחויבים בברית זו , אינם נדרשים לחיות במתח התובעני של תרי"ג מצוות , אינם נענשים אם אינם מקיימים אותן ואין מצופה מעם ישראל לקרבם לתורה . גוי המבקש להיכנס בברית ולהתחייב במצוות , על החובות והזכויות הנובעות מהן , יכול לעשות זאת בדרך של גיור , אך אין שום תביעה מאומות העולם לעשות זאת . כדי להבהיר את הפער העצום בין שתי תפיסות אלה את התורה ואת האדם , הצגתי בכל אחד משני השערים הראשונים תמונה מלאה וחד ממדית ככל האפשר של הקוטב המיוצג בשער מתוך התעלמות מן האפשרויות להשלמה ולגישור בין שתי התפיסות . את הדיון בדרכים שסללה התורה , בהלכה ובאגדה , לשילוב ולגישור בין שתי התודעות הללו , האוניברסלית והפרטיקולרית , האנושית ה"חילונית" והלאומית ה"מקודשת , " בחנתי בשער השלישי של החיבור הזה . שער זה עוסק במתח המובנה בין שתי המערכות שהוצגו בשני השערים הראשונים . מערכת " צלם אלוהים , " המתייחסת לאדם , לכל אדם באשר הוא ; ומערכת " ממלכת כוהנים וגוי
|
|