|
|
עמוד:12
הטריטוריאלית החדשה - צרפתית , הולנדית , גרמנית או אנגלית - בדרך של קבלת זכויות שוות לכל האזרחים האחרים ובמחיר מחיקת סממני התודעה הלאומית הנפרדת שהיו דבוקים ואחוזים בפולחן הדתי ובעיקרי האמונה שלהם גם יחד . הוצע להם מעין ניתוח של זהותם שיביא להפרדת דתם מלאומיותם . הוגים יהודים נאלצו להגיב על אתגר זה , ואכן הם הגיבו עליו בהתלהבות , בהיסוס או בדחייה . אלה שנענו לו בחיוב - בעיקר חוגי הרפורמה והאורתודוקסיה החדשה - קיבלו על עצמם את העול האידאולוגי לעצב מחדש את היהדות כקהילה דתית מיוחדת היכולה להשתלב בחיי לאומים טריטוריאליים שונים כפי שמשתלבות בהם עדות דתיות אחרות - קתולים ופרוטסטנטים , למשל . לאחר מכן , עם התפשטות החילוניות ירשו את מחשבת הרפורמה והנאו אורתודוקסיה שיטות מחשבה חילוניות שהציגו את היהדות כקהילה תרבותית או אסכולה אתית על לאומית העשויה להתקיים בלי בסיס לאומי משל עצמה . מבחינת הקיום היהודי הפרה מודרני גם ההגות וגם המחקר ההיסטורי של היהדות שנוצר בעקבות התפיסות האלה ולפי רוחן היו למעשה לא רק פרשנות סובייקטיבית של העבר היהודי אלא מעין המצאה מחדש של היהדות שבה הובלטו המסרים המוסריים "האוניברסליים" שבדת היהודית וטושטשו או הובלעו המרכיבים הלאומיים ואף הגזעיים הלאומיים שהיו אחוזים בה בלא הפרד . ואכן כך ראו זאת כל מי שדבקו בתפיסה המסורתית . רק מנקודת ראות של הפירוש החדש לחלוטין שניתן עכשיו לקיום היהודי היה מקום מעיקרו של דבר לזהות ולהפריד את המרכיבים הדבקים האלה זה מזה ולהעדיף את מרכיבי הדת ( או מאוחר יותר את מרכיבי השקפת העולם או המוסר ) על מרכיבי הלאומיות . כאשר במידה רבה מתוך פולמוס עם מגמה זו של יהודי מערב אירופה העלו כמה סופרים ואינטלקטואלים כותבי עברית במזרח אירופה את התפיסה שלפיה היהדות אינה עדה דתית רב לאומית אלא תרבות של עם שהוא נבדל מעמים אחרים , תרבות של משפחה היסטורית , רציפה בזיכרונותיה ההיסטוריים , ומתקיימת בזכות הרגשת השייכות למשפחה אחת של כל בניה , זו היתה שוב מנקודת הראות של הקיום היהודי הפרה מודרני הימצאה מחדש של היהדות .
|
|