הקדמה

עמוד:11

" ענווה וגאווה כתשתית בתורת הצדיק אצל ר' יעקב יוסף מפולנאה , " והפרק הרביעי , "אין , ביטול ממציאות והשתנות בכתבי ר' דוב בער המגיד ממזריץ , "' כדי להבליט את הפרגמטיזם היחסי בכתביו של הראשון לעומת הגודש האוטופיסטי אצל השני . הפרק החמישי " , האדם ככלי בידי האלוהים , " הוא דיון באחד המוטיבים המובהקים שבמידת הענווה ובמקורותיו — מוטיב שלכאורה הוא עדות על מגמתם המיסטית פסיבית של מחוללי החסידות ותלמידיהם . הפרק השישי , "ביטול ממציאות אצל תלמידי המגיד ממזריץ' ואילך" נועד לבירור משמעותם הריאלית המסויגת של המושגים "ביטול ממציאות" ( או "התפשטות הגשמיות ( " ו"אין" בדבריהם של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב , ר' מנחם מנדל מוויטבסק , ר' לוי יצחק מברדיטשב , ר' נחמן מברסלב , ר' דוד שלמה אייבשיץ , ר' יעקב הורוויץ " ) החוזה מלובלין ( " ועוד . בפרק השביעי , " דביקות , מעמדה ומשמעותה אצל ראשי החסידות , " שנוסחו הראשון נתפרסם בכתב העת דעת ( חוברת , 25 קיץ תש"ן , ( מוצגות משמעויותיה המגוונות של "דביקות" בכמה מספרי היראים , בכלל , ובספרי החסידים , בפרט . כן הודגש בפרק זה , שהעיון במקורותיהם הספרותיים רעיוניים של מחוללי החסידות ותלמידיהם מוכיח כי ייחודו של המושג "דביקות" בדבריהם הוא במשמעותו החברתית . בפרק השמיני , "ענווה ואהבת חברים להלכה ולמעשה , " הבאנו כמה מהוראותיהם העיקריות של ספרי מוסר ומחשבה בענייני אהבת חברים ( וישראל ) וחשיבותן אצל כמה וכמה מראשי החסידות , מזה , ותגובותיהם של אלה , ובמיוחד תגובתו של ר' צבי אלימלך מדינוב , על המריבות החסידיות הפנימיות , מזה . בפרק זה מצאנו כי דווקא ענייני הענווה והאין וכן רעיון הערבות ההדדית , המושתת על תפיסת העם כאורגניזם מיסטי אחד , שכל איבריו קשורים זה בזה ותלויים זה בזה — הם מצע רחב לביטויי האליטיזם הצדיקי . בחיקו של אליטיזם זה מונחת תביעתו של הצדיק , בחינת ראשו ולבו של הגוף הקדוש , להכיר בסמכותו האלוהית להנהיג את המוני העם , בחינת הרגליים שבגוף , וחובתם לציית ללא הרהור לכל אשר יאמר להם . עניינו של הנספח הראשון לספר הנוכחי הוא דיון בכתביו של הדרשן ר' צבי הירש מגלינא שבגליציה , שהם עדות ספרותית חשובה על "רוח הימים , " ימי צמיחתה של החסידות וראשית התפשטותה . נוסחו הראשון של נספח זה נדפס בכתב העת תרביץ ( שנה נד , תשמ"ה . ( הנספח השני , שנוסחו הראשון נדפס בכתב העת דעת ( חוברת , 14 תשמ"ה , ( מוקדש

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר